
ירוסלבה לויצקה, חסידת אומות העולם האחרונה שהתגוררה בישראל, הלכה הערב (שלישי) לעולמה בחיפה בגיל 91, חודשיים בלבד לפני יום הולדתה ה-92.
לויצקה, שבילדותה סיכנה את חייה כדי להעביר מזון ותרופות ליהודים בתקופת השואה, התגוררה בישראל מאז שנת 1995 והותירה אחריה סיפור יוצא דופן של אומץ לב, שהחל כאשר הייתה בת שש בלבד.
היא נולדה בשנת 1935 בפולין וגדלה לצד אמה וסבה. כשהייתה ילדה קטנה החלה לסייע לסבה בהעברת מזון ותרופות ליהודים שנרדפו בידי הנאצים. חרף גילה הצעיר והסכנות שנשקפו לה ולבני משפחתה, שימשה כשליחה והצליחה להעביר מצרכים מבלי לעורר את חשדם של השומרים.
בדצמבר 1942, עם הקמת הגטו הסגור בעיר זלוצ'ב, המשיכה המשפחה בפעילותה. ירוסלבה, אמה קטרזינה וסבה סייעו ליהודים שנכלאו בגטו עד לחיסולה של הקהילה היהודית בעיר באפריל 1943.
המרחק מבית המשפחה לגטו עמד על כשני קילומטרים. ירוסלבה נהגה לצעוד לשם כשהיא נושאת תיק בית ספר קטן, שבתוכו הסתירה מזון עבור היהודים הרעבים. בדרכה נאלצה לחמוק משוטרים גרמנים ואוקראינים, אך המשיכה במשימה שהוטלה עליה.
פעילותה של משפחת לויצקה לא הסתכמה בהעברת מזון לגטו. בני המשפחה סיפקו מצרכים גם לקבוצה של 25 יהודים שהסתתרו במרתף של בית הרוס, והמשיכו לסייע להם בתקופה שבה כל פעולה כזאת הייתה כרוכה בסכנה.
בשנת 1989 הוכרו ירוסלבה, אמה וסבה כחסידי אומות העולם, כהוקרה על מעשיהם להצלת יהודים בתקופת השואה.
שש שנים לאחר מכן, בשנת 1995, עלתה לישראל, קיבלה אזרחות ישראלית וקבעה את ביתה בחיפה.
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ספד: "ירוסלבה לויצקה הייתה סמל לאומץ לב, לאנושיות ולחסד. כבר בגיל שש סיכנה את חייה כדי להציל יהודים בשואה, והוכיחה שגם ברגעים האפלים ביותר יכולה האנושיות לגבור על הפחד והרוע".
ראש העיר הוסיף: "מעשיה מזכירים לכולנו כי גבורה אינה נמדדת בגיל או בכוח, אלא בנכונות לעמוד לצד הזולת גם במחיר של סכנה אישית. ירוסלבה הייתה מאותם אנשים נדירים שבחרו בטוב בתקופה שבה הרוע שלט, והותירה אחריה מורשת מוסרית שחשיבותה חורגת מגבולות הזמן והמקום".