האם ייתכן שאחד מגדולי הפוסקים החרדים בדורנו מיישם את חזונו התורני של הרב קוק כמו תלמידיו המובהקים? הרב דניאל סגרון, מרבני ישיבת תפארת ישראל, סבור שהתשובה חיובית.
בשיעור שהקדיש לדמותו של הרב אשר וייס, בעקבות הופעת הכרך הרביעי של שו"ת מנחת אשר, הציג הרב סגרון שלושה מאפיינים מרכזיים בדרכו ההלכתית.
"הרב אשר וייס הוא תלמיד חכם מדהים, בעל ידיעה מופלגת בכל חלקי התורה", פתח הרב סגרון, והמליץ לבני הישיבות ללמוד את ספריו ולהאזין לשיעוריו. אולם לדבריו, ייחודו הגדול אינו רק בהיקף ידיעותיו, אלא בתפיסה עקרונית שהוא מטמיע בעולם התורה: המושג 'רצון התורה'.
לדברי הרב סגרון, אחד מיסודות תורת ארץ ישראל במשנת הרב קוק הוא החיבור בין הלכה לאגדה. אין מדובר בהצמדת רעיון אגדי לסוגיה הלכתית, אלא בהבנה שהפרטים ההלכתיים צריכים לבטא את המטרות והשורשים הרעיוניים של התורה.
"התורה אינה רק מערכת של גדרים פורמליים", הסביר. "יש לתורה רצון, יש לה מטרות, וההלכה צריכה להיות תואמת לרצון התורה".
כדוגמה הביא את גישתו של הרב וייס למצוות ההכנה לשבת. אדם שלא התכונן כראוי לשבת, אף אם לא עבר על איסור מפורש, עלול להחמיץ את רצון התורה. כך גם ביחס להערמות הלכתיות שנועדו לעקוף את תכליתן של מצוות.
לצד זאת, הרב סגרון הצביע על מתח מעניין בדרכו של הרב וייס. ביחס לממצאים מדעיים חדשים, כגון בליעת טעמים בכלים, בדיקות DNA ובשר מתורבת, הוא מזהה גישה שמרנית במיוחד, המסתייגת משינוי מסורות הפסיקה בעקבות ממצאים מדעיים.
"זו גישה שאני מתקשה להבין", הודה הרב סגרון, והדגיש כי דווקא בתחום זה הוא רואה מרחק משמעותי מתפיסת תורת ארץ ישראל.
המאפיין השני הוא עצמאות הלכתית. הרב וייס, לדבריו, אינו חושש לחלוק על הוראה מקובלת כאשר מסקנתו שונה, אך אינו מציג שיטת לימוד חדשה לחלוטין. מבחינה זו השווה אותו הרב סגרון לרבי משה פיינשטיין, בעל שו"ת אגרות משה, שהתאפיין בעצמאות ובחדשנות בתוך מסגרת הפסיקה המסורתית.
אולם המאפיין השלישי הוא בעיניו המשמעותי ביותר: החינוך המתמיד לחיפוש רצון התורה מעבר לדין היבש. "זה החוד של יישום תורת ארץ ישראל ושל תורת הרב קוק", קבע הרב סגרון.