
הודעת נשיא ארה"ב על הפסקת הסיוע הצבאי, בתיאום מלא עם ראש ממשלת ישראל, צריכה להקרין, בראש ובראשונה כבוד לאומי גדול למדינת ישראל.
בלי להיכנס למדדים הכלכליים השונים, די במה שאמר דונלד טראמפ שמדינת ישראל כבר לא זקוקה לסיוע. וזה לעומת עוד מדינות באזור שעדיין כן זקוקות לסיוע צבאי מארה"ב. גם אין צורך להיגרר אחרי ניואנסים פוליטיים קטנים שעלו בהודעתו של טראמפ. וגם בטיעונים החלשים של מבקרי נתניהו מבית ש"נדהמו" לשמוע את הדברים מפי התקשורת. (הרי נתניהו הכריז מזמן שבכוונתנו לוותר על הסיוע הצבאי, זה לא ממש חדש).
מן הסתם יש גם היבטים ביטחוניים משמעותיים להחלטה שאף הם מבשרים טוב למדינת ישראל. הפסקת הסיוע פירושה צמצום התלות האסטרטגית והטקטית בארה"ב. פעם אחרי פעם, תלות זו היכתה בנו ע"י "סגירת הברז" של החימושים בדיוק בזמן שאנו הכי זקוקים להם. יש להעריך שמקבלי החלטות במערכת הבטחון לוקחים גם היבטים אלה בחשבון.
היבט אחר שטראמפ ומבקרים אחרים של ממשלת ישראל, מבית ומבחוץ, כלל לא הזכירו, הוא, כיצד פעילותה הביטחונית של מדינת ישראל אינה אך ורק לטובתה בלבד. אמנם קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, דווקא כן זיהה והיטיב לבטא אמת פשוטה זו. בזמן מבצע עם כלביא כאשר מדינת ישראל נלחמה לבד מול איראן, הקנצלר החדש יצא בהצהרה חריגה במיוחד באומרו שמדינת ישראל "עושה את העבודה המלוכלכת עבור כולנו".
לפחות בדיעבד אפשר לראות איך "ידה הארוכה" של מדינת ישראל מציפה איומים ומתמודדת איתם בהצלחה רבה, איומים שמהווים סכנה קיומית עבור כל מדינות האזור. עד שצה"ל לא גרד את הפצע המתגרה של איראן וגרורותיה, העולם כולו לא הבין כמה מוגלה איומה מסתתרת מתחתיו. כנגד הטוענים שמדינת ישראל היא גורם של אי יציבות באזור, מתברר שמדינת ישראל היא דווקא הגורם שחושף ומגלה את סדר הגודל של חוסר היציבות האזורית והעולמית שמסתתר תחת פני הקרקע, תרתי משמע.
אפשר להביא עוד דוגמה מההיסטוריה של המאה העשרים, איך ארה"ב דאגה "ברוב טובה" לחמש מדינות זרות בצד השני של העולם. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כאשר כל אירופה וברית המועצות מדממים, הנשיא רוזבלט מחליט שזה אינטרס אמריקאי מובהק לצייד את הצבא האדום בכמויות אדירות ובלתי פוסקות של נשק כדי שיוכלו להמשיך להילחם בצורר הנאצי. ואכן הצבא האדום נלחם ונלחם ומתו כתשעה מיליון מחייליו (מתוכם כמאתיים אלף היו יהודים). ולמעשה חיילי ארה"ב לא דרכו על אדמת אירופה עד 1944, כשנה לפני סיום המלחמה. ב"ה, כמעט ואין שום דמיון בין מה שהיה אז למה שמדינת ישראל הצליחה זאת בלחימה שלה בימים אלה.
ויש גם רובד יותר עמוק כאן. למעשה, כל מה שמדינת ישראל עושה בזירה הבינלאומית הוא לטובת כל העולם, לא רק לטובתנו אנו.
החל משנותיה הראשונות של המדינה כאשר שיתפנו את מדינות אפריקה בידע על שימוש יעיל במים להשקיה ע"י טפטפות, ובהמשך שימוש בשמש למקור אנרגיה לחימום מים ועד לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים לבריאות ולבטיחות - הכל בבחינת קידמה לאנושות בכללה. וכמובן גם מעשי חסד וגבורה כמו השתלת אברים וצוותי חילוץ ממצבי חרום, כולם נובעים ממהותנו כעם וכמדינה. וגם אם עוד רחוק היום שאומות העולם יכירו בכל עומק האמת הזו, כדאי שלפחות אנחנו נדע ונפעל בהתאם.