הודעת התביעה במשפט נתניהו, שלפיה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אינה צפויה להיענות להצעת השופטים ולהתייצב בבית המשפט, מעוררת ביקורת.
עורך הדין אייל בסרגליק מותח בשיחה עם ערוץ 7 ביקורת חריפה על התנהלות היועמ"שית והתביעה, וטוען כי גורמים במערכת אינם מעוניינים להביא את ההליך המשפטי לסיומו.
בפתח דבריו מבקש בסרגליק להבהיר כי השופטים לא הורו ליועמ"שית להתייצב, אלא העלו את האפשרות בעקבות דבריו של סנגור נתניהו, עו"ד עמית חדד. לדבריו, כאשר חדד ציין כי ייתכן שיהיה צורך לזמן את בהרב מיארה, השופטים השיבו כי הוא מתפרץ לדלת פתוחה, וכי האפשרות להזמינה לאולם הדיונים נשקלת גם על ידם.
בסרגליק מדגיש כי יש הבדל משמעותי בין הצעה של בית המשפט לבין הוראה שיפוטית מחייבת. אם השופטים יחליטו להורות על התייצבותה של היועמ"שית, היא תהיה מחויבת להגיע ולהשיב לשאלותיהם.
עם זאת, הוא סבור כי עצם ההחלטה שלא להיענות להצעת השופטים מעוררת שאלות באשר להתנהלות התביעה. "עצם העובדה שהיא מעזה לא להתחשב בשופטים מלמדת שיש למישהו אינטרס למשוך את התיק הזה הלאה", הוא אומר.
בסרגליק מזכיר בהקשר זה את הקשיים שעלו, לדבריו, במהלך משפט נתניהו. הוא מציין את הערכת השופטים בנוגע לקושי להוכיח את עבירת השוחד בתיק 4000, לצד טענות בדבר היעדר אישורים מתאימים לפתיחת חקירות והתנהלות בלתי תקינה במהלך חקירת עדים.
לדבריו, גם השופטת העומדת בראש ההרכב התייחסה לחריגות שהתגלו במהלך ניהול המשפט. עם זאת, בסרגליק מוסיף כי מניסיונו המקצועי, לאחר 26 שנות הופעה בבתי המשפט, חלק מהתופעות שנחשפו במשפט נתניהו אינן שונות באופן מהותי ממה שהוא פוגש בתיקים אחרים.
לטענתו, השופטים ניסו לאפשר לצדדים למצוא דרך שתוביל לסיום ההליך. "השופטים נתנו צ'אנס לתביעה ולהגנה לרדת מהעץ ולהתכנס לכיוון של סוג של מו"מ, גם בחסות השופטים שאחרי עדות מנדלבליט יכולים לומר את דעתם, והיועמ"שית לא מכבדת אותם", הוא אומר.
בהמשך השיחה מתייחס בסרגליק גם לבקשת החנינה שהגיש נתניהו ולניסיונות לקדם גישור פלילי. לדבריו, מדובר ב"חצי בקשת חנינה", משום שהיא אינה כוללת הודאה במעשים או הבעת חרטה, אלא נשענת על הטענה שהבקשה מוגשת מתוך התחשבות בטובת המדינה.
בסרגליק מותח ביקורת גם על התנהלות נשיא המדינה סביב האפשרות לקדם גישור. לטענתו, בעוד שבדרך כלל ניתן לקיים הידברות מול גורמי התביעה והיועמ"שית, במקרה זה לא הייתה נכונות מצדם להשתתף בגישור פלילי רגיל.
"בדרך כלל דלת התביעה והיועמ"שית פתוחה, אבל כשהציעו גישור בתיק הזה הדלת שלהם לא הייתה פתוחה. הם סירבו לגישור והיו מוכנים ללכת לגישור רק בחסות נשיא המדינה למרות שהוא לא מגשר פלילי. זו הזיה", הוא אומר.
לדבריו, ההתנהלות הזו מחזקת את תחושתו כי שיקולים שאינם משפטיים בלבד משפיעים על המשך ניהול התיק. "מכך אנחנו מבינים שיש כאן אירוע סמי-פוליטי. האנשים הללו לא מוכנים לרדת מהעץ הגבוה שהם עלו עליו, מגישי כתב האישום ומי שהחליפו אותם, עמית אייסמן והיועמ"שית. הם לא מוכנים לקבל החלטה של מבוגר אחראי שמבין שהוא הפסיד בתיק ברוב החזיתות".
למרות הודעת התביעה, בסרגליק מדגיש כי האפשרות להתייצבות היועמ"שית בבית המשפט עדיין לא ירדה מהפרק. לדבריו, השופטים יכולים להחליט בהמשך להפוך את ההצעה לזימון מחייב, ובמקרה כזה בהרב מיארה תידרש להתייצב.
הוא מסביר כי מטרת ההתייצבות האפשרית אינה לחקור את היועמ"שית על האישורים שניתנו לפתיחת החקירות בתקופת כהונתו של אביחי מנדלבליט, אלא לאפשר לה לשמוע ישירות את עמדת השופטים ולהציג בפניהם את עמדתה.
"לא הייתה כוונה לחקור אותה על דוכן העדים על האישורים שמנדלבליט נתן, אלא כי חשבו שהתובעת יהודית תירוש לא מעבירה לה את המסרים כראוי. השופטים רצו שהיועמ"שית תשמע וגם תשמיע", אומר בסרגליק.
את דבריו הוא חותם בביקורת על המשך ההתנהלות: "מצער מאוד שכולנו מוצאים את עצמנו בני ערובה של האירוע הזה שמישהי לוקחת אותו למקומות לא קשורים".