חודש הקניות של נובמבר מביא עמו שפע מבצעים והנחות, אך גם עלייה חדה בניסיונות ההונאה ברשת.
מנתונים שמציג מערך הסייבר הלאומי עולה כי השנה נרשם זינוק של 41% בהונאות, באתרים מתחזים ובקמפיינים של פישינג בהשוואה לשנים קודמות. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא השימוש בבינה מלאכותית, שמאפשר לעבריינים להקים אתרי קניות מזויפים בתוך דקות ספורות, ללא צורך בידע טכנולוגי מתקדם.
יום הרווקים הסיני, בלאק פריידיי וסייבר מאנדיי מושכים מיליוני צרכנים לאתרי המסחר המקוונים, בחיפוש אחר מוצרים במחירים מוזלים. אלא שלצד המבצעים האמיתיים פועלים גם אתרים המתחזים לחנויות מוכרות, בניסיון לגרום לגולשים למסור פרטים אישיים ופרטי תשלום.
אוהד משולם, ראש מערך הגנה במערך הסייבר הלאומי, חשף בריאיון בכאן רשת ב' כי במהלך השנה טיפל המערך בכמעט 90 אלף קמפיינים של פישינג ובפניות של אזרחים שנפגעו מהונאות.
לדבריו, הבינה המלאכותית שינתה באופן משמעותי את היכולת של עברייני רשת לייצר אתרי התחזות. אם בעבר בניית אתר שנראה ומתפקד כמו אתר קניות אמיתי דרשה כ-16 שעות עבודה, כיום אפשר להקים אתר דומה בתוך חמש דקות בלבד.
"היום לא צריך להיות בעל רמה טכנית גבוהה. אפשר פשוט לבקש מהצ'אט שיבנה לו, והוא פשוט יבנה לו אתר שיתפקד כמו האתר האמיתי", הסביר משולם.
היכולת ליצור אתרים מזויפים במהירות אינה רק מקלה על העבריינים, אלא גם מקשה על הצרכנים להבחין בין חנות אמיתית לבין אתר שנועד להונות אותם.
כשנשאל כיצד ניתן לזהות אתר מתחזה שנראה בדיוק כמו אתר הקניות המקורי, השיב משולם: "אי אפשר לדעת. היום. את פשוט לא יכולה לדעת".
למרות האזהרה, במערך הסייבר הלאומי אינם קוראים לציבור להפסיק לרכוש מוצרים באינטרנט. במקום זאת, משולם ממליץ לאמץ כמה כללי זהירות שיסייעו לצמצם את החשיפה לניסיונות הונאה, במיוחד בתקופה שבה מתרבים המבצעים והקישורים המופצים ברשת.
ההמלצה הראשונה היא להימנע מכניסה לאתרי קניות באמצעות קישורים שמתקבלים בהודעות. האזהרה מתייחסת לא רק להודעות ממספרים או מגורמים לא מוכרים, אלא גם לקישורים ששולחים חברים ובני משפחה.
"דודה מרים ששולחת את הלינק - אתה מכיר אולי את דודה מרים, אבל היא מקבלת את זה ממישהו שהיא לא באמת מכירה. וככה הדבר הזה תופס תאוצה", הסביר משולם.
לדבריו, גם כאשר ההודעה מגיעה מאדם מוכר, חשוב לבחון מדוע נשלחה, מה מקור הקישור והאם ההצעה המופיעה בה סבירה. מחיר נמוך במיוחד עשוי להיות אמצעי שנועד לפתות את הצרכן להיכנס לאתר מתחזה.
במקום ללחוץ על קישור שהתקבל בהודעה, מומלץ להקליד באופן עצמאי את כתובת אתר הקניות בדפדפן, או לחפש את האתר בגוגל ולהיכנס אליו דרך תוצאות החיפוש. בדרך זו ניתן לצמצם את הסיכון להגיע לעמוד מתחזה באמצעות קישור שהופץ ברשת.
המלצה נוספת נוגעת לפרטי התשלום. משולם מזהיר מפני הקלדה ישירה של מספר כרטיס האשראי באתרי קניות, גם כאשר האתר נראה אמין. לדבריו, ישנם אתרים המפנים את המשתמשים לשירותים חיצוניים, שלא בהכרח נבדקו באותה רמת אבטחה.
כחלופה, הוא ממליץ להשתמש בשירותי תשלום מוכרים, ובהם PayPal, Google Pay ו-Apple Pay. שירותים אלה מאפשרים לבצע את העסקה מבלי למסור את פרטי כרטיס האשראי ישירות לאתר החנות.
אם בכל זאת בוחרים להקליד את פרטי האשראי באתר, ההמלצה היא שלא לאפשר לאתר לשמור אותם לשימוש עתידי.
משולם מדגיש גם את החשיבות של הפעלת אימות דו-שלבי בחשבונות האישיים, בכל שירות המאפשר זאת. בין היתר, הוא ממליץ להפעיל את אמצעי ההגנה הזה בוואטסאפ ובפייסבוק, כדי להוסיף שכבת אבטחה לחשבונות.
ההמלצות מגיעות בתקופה שבה כלי הבינה המלאכותית מאפשרים לעבריינים לפעול במהירות ובהיקפים גדולים יותר, בעוד שהצרכנים מתקשים להסתמך על מראה האתר כדי לקבוע אם הוא אמיתי.
במערך הסייבר הלאומי מעריכים כי במהלך חודש המבצעים צרכנים רבים ייתקלו לפחות באתר מתחזה אחד. בהתאם לכך, ההמלצה היא להימנע מלחיצה על קישורים המגיעים בהודעות, להעדיף שירותי תשלום מוכרים, לא לשמור פרטי אשראי באתרי קניות ולהפעיל אימות דו-שלבי בחשבונות האישיים.