
בית המשפט העליון הוציא אתמול (שלישי) צו על תנאי בעתירת הרשות הפלסטינית נגד החלטת הממשלה ישראל ליטול לידיה את סמכויות האכיפה בשמורה ההסכמית במדבר יהודה.
הצו, שניתן בהרכב בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, מחייב את המדינה להסביר את עמדתה בנוגע להפעלת סמכויות האכיפה בשטח, שהוקנו לרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי וואי.
ההחלטה התקבלה לאחר כשנתיים של הליכים משפטיים ובעיתוי החופף, לפי הודעת תנועת רגבים, להשבעת הכנסת החדשה.
בתנועה מתחו ביקורת חריפה על הצו וטענו כי הוא עלול לפגוע ביישום החלטת הקבינט שנועדה להתמודד עם בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשמורה.
שורש המחלוקת בהחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מיוני 2024, שבמסגרתה נקבע כי ישראל תיטול לידיה את סמכויות האכיפה בשמורה ההסכמית. ההחלטה התקבלה על רקע טענות להפרות חוזרות של ההסכמים מצד הרשות הפלסטינית, להשתלטות נרחבת על שטחים ולהקמת אלפי מבנים בלתי חוקיים.
מטרת המהלך, כפי שהוצגה בהחלטת הקבינט, הייתה להגן על השמורה ולשמר את ההסדרים שנקבעו במסגרת הסכמי אוסלו. בנובמבר 2024 עתרה הרשות הפלסטינית לבית המשפט העליון נגד ההחלטה, וההליך נמשך מאז.
בתנועה טענו כי ההתפתחות המשפטית עלולה להביא להקפאת המהלך שנועד לבלום את הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשמורה.
רועי דרוקר, מנהל מרחב יהודה ושומרון בתנועת רגבים, תקף את התערבות בג"ץ והאשים את בית המשפט בפגיעה ביכולתה של הממשלה ליישם את מדיניותה.
"מי מנהל את המדינה הזאת, ממשלה נבחרת או שופטי בג"ץ? במשך שנים מדינת ישראל עמדה מהצד בזמן שהרשות הפלסטינית הפרה הסכמים, השתלטה על השטח ורמסה את השמורה ההסכמית", אמר דרוקר.
לדבריו, החלטת הקבינט התקבלה לאחר מאבק ממושך שנועד להביא להגברת האכיפה באזור, אך ההליך המשפטי מעכב את יישומה. "אחרי מאבק ממושך, הממשלה סוף סוף קיבלה החלטה והחלה להפעיל את סמכויות האכיפה שלה ואז בג"ץ מגיע ותוקע מקלות בגלגלים. שנתיים שלמות ההליך מתנהל, ובית המשפט מתעורר דווקא עכשיו, ומתערב בהחלטה מדינית של ממשלה נבחרת. זה ניצול ציני ומקומם של ההליך המשפטי. אנחנו מצפים מהממשלה להגיב בנחישות להתערבות הזאת. השמורה ההסכמית אינה הפקר, וריבונות המדינה אינה נתונה לווטו של בג"ץ".