כאלפיים שנה לאחר שתושבי שפלת יהודה חצבו מחילות מסתור לקראת המאבק ברומאים, נפתח מחדש לציבור אחד האתרים הארכאולוגיים הגדולים באזור.
חורבת בורגין, השוכנת בפארק עדולם-צרפת שבשפלת יהודה, נחנכה בטקס משותף לקרן קיימת לישראל, רשות העתיקות והמועצה האזורית מטה יהודה, לאחר עבודות חפירה, שימור ופיתוח שנועדו לאפשר למבקרים להיחשף לשרידים ההיסטוריים.
באתר נמצאות מערכות מסתור מסועפות מתקופת המרידות היהודיות ברומאים, לצד שרידי כנסייה ביזנטית שרצפתה עוטרה בפסיפסים צבעוניים. החפירות חשפו גם מערכות קבורה, מתקנים חקלאיים ועדויות להתיישבות ממושכת שהתקיימה במקום לאורך תקופות שונות.
החפירות הארכאולוגיות בחורבת בורגין נוהלו בעבר בידי ד"ר אמיר גנור, אלון קליין וד"ר פטר גנדלמן מרשות העתיקות. הממצאים מלמדים כי היישוב התקיים מתקופת בית שני ועד לתקופה העות'מאנית, ועבר שינויים משמעותיים במהלך הדורות.
בתקופת בית שני שכן במקום כפר גדול, שחוקרים הציעו לזהותו עם כפר ביש המוזכר בכתביו של יוסף בן מתתיהו. בתקופה הרומית הקדומה חצבו תושביו מחילות מסתור תת-קרקעיות, ששימשו אותם בהיערכות למאבק בשלטון הרומי.
היישוב נפגע ונחרב במהלך מרד בר כוכבא. לאחר מכן התיישבה במקום אוכלוסייה פגאנית, שהקימה מבנים חדשים וחצבה מערכות קבורה מפוארות מתחת לפני הקרקע.
בתקופה הביזנטית הוקמו באתר כנסייה ומתחם מנזר סמוך. רצפת הכנסייה עוטרה בפסיפסים צבעוניים, שחלקם נחשפו במסגרת החפירות והונגשו כעת לציבור.
ממצאים נוספים מעידים על הפעילות הכלכלית של תושבי המקום. באתר ובסביבתו התגלו מתקני קולומבריום, ששימשו לגידול יונים, וכן גתות רבות המעידות על עיסוק בחקלאות ובהפקת יין.
אלא שלצד חשיבותו ההיסטורית, האתר התמודד במשך שנים עם פגיעה קשה בשרידים הארכאולוגיים. שודדי עתיקות פרצו למערות הקבורה ולמחילות המסתור ופגעו גם במבנים שנותרו על פני הקרקע.
ד"ר אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, תיאר את המאמצים שנדרשו להצלתו. "חורבת בורגין הוא היישוב הקדום הגדול ביותר בשטחו ובהיקף השרידים באזור. במשך שנים, האתר סבל משוד עתיקות אינטנסיבי: שודדי העתיקות פרצו למערות הקבורה ולמערכות המסתור בתת-הקרקע וחיבלו במבנים על פני השטח. האתר ניצל, וכעת - לאחר עבודות השימור, יכול לשמש להנאת תושבי הארץ".
עבודות הפיתוח האחרונות בוצעו במסגרת שיתוף פעולה בין קק"ל לרשות העתיקות, במטרה להגן על השרידים ולאפשר לציבור לבקר באתר.
עמי שחר, סמנכ"ל שימור המורשת הבנויה ברשות העתיקות, הדגיש כי חשיפת הממצאים היא רק השלב הראשון בעבודה הארכאולוגית, וכי נדרש מאמץ מתמשך לשימורם. "מבחינתנו, ברשות העתיקות, חשיפת הממצאים המרתקים באדמה היא תחילתה של דרך, שהמשכה בשימור המורשת הזו לדורות הבאים. האחריות שלנו היא להבטיח שהשרידים המרשימים הללו יישמרו באופן מיטבי עוד שנים רבות קדימה, ויהפכו לנכס תרבותי חי ונגיש עבור הציבור הרחב".
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס לחשיפת המחילות העתיקות ולקשר שבין הממצאים לבין ההיסטוריה היהודית באזור. "המחילות שחפרו המורדים היהודיים לפני אלפיים שנה במאבקם ברומאים אינן רק דפי היסטוריה, אלא עורק חיים מוחשי, המחבר את גבורת העבר של עמנו אל הריבונות והתקומה שלנו בהווה".