בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (חמישי) את הערעורים שהגישו יעקב ברדוגו, נועם פתחי, יותם זמרי ותחנות הרדיו בעקבות חיובם בפיצויים לעיתונאי רביב דרוקר בגין פרסומי לשון הרע.
במקביל, קיבל בית המשפט חלקית את ערעורו של דרוקר והגדיל את סכום הפיצויים שנפסק לטובתו ב-60 אלף שקל, כך שיעמוד על 210 אלף שקל, נוסף על הוצאות המשפט.
פסק הדין ניתן בהרכב של שלושה שופטים, בראשות השופטת עינת רביד ובהשתתפות השופטים יחזקאל אליהו ונפתלי שילה.
השופטים אימצו את עיקרי הכרעת בית משפט השלום, שלפיה הדברים שנאמרו על דרוקר בשידורי הרדיו חרגו מביקורת ומהבעת דעה מוגנת והיוו לשון הרע.
המחלוקת המשפטית החלה בעקבות מאמר שפרסם דרוקר ביוני 2021 בעיתון "הארץ" ובבלוג שלו, תחת הכותרת "עיתונאים, הגיע הזמן לחזור להיות אידיוטים שימושיים".
במאמר סיפר כי לפני הבחירות באפריל 2019 הגיעו לידיו הקלטות שעלולות היו להביך את בני גנץ, אך המקור שמסר אותן סירב לאשר את פרסומן, גם לאחר שהתבקש לכך כמה פעמים.
דבריו של דרוקר עוררו תגובות חריפות. בחודש שלאחר פרסום המאמר התייחס אליו ברדוגו בתוכניתו בגלי צה"ל, וטען כי האופן שבו הציג דרוקר את קיומן של ההקלטות עלול להיתפס כאיום כלפי גנץ, שכיהן אז כשר הביטחון, ואף להשפיע על החלטותיו הפוליטיות.
ברדוגו טען בבית המשפט כי מדובר בפרשנות פוליטית למאמר שפרסם דרוקר, ולא בקביעה עובדתית שלפיה העיתונאי ביצע עבירה פלילית. לדבריו, הדברים נאמרו במסגרת דיון עיתונאי בנושא בעל עניין ציבורי מובהק.
אלא שבית המשפט דחה את עמדתו וקבע כי ברדוגו ייחס לדרוקר דברים שלא הופיעו במאמר המקורי. עוד נקבע כי הפרסומים נעשו בכוונה לפגוע בדרוקר, והמחוזי הותיר קביעה זו על כנה.
חזית נוספת בתביעה נגעה לתוכנית "פתחי וזמרי בעם", ששודרה באוגוסט 2021 בגלי ישראל וברדיו דרום. במהלך ריאיון עם חבר הכנסת דאז יואב קיש עלו טענות נגד דרוקר, לאחר שקיש התייחס למאמרו כאל איום על בני גנץ.
בעקבות הדברים מתח נועם פתחי ביקורת חריפה על דרוקר והשתמש בין היתר בביטויים "מאפיה" ו"מאפיה סיציליאנית". יותם זמרי השתתף בשיחה והביע הסכמה לחלק מהאמירות.
בהליך המשפטי טענו השניים כי מדובר בשיחה שהתפתחה באופן ספונטני בשידור חי, בעקבות דבריו של קיש, וכי הביקורת שהשמיעו הייתה פוליטית ולא נועדה להציג האשמה עובדתית נגד דרוקר.
בית משפט השלום דחה את טענות ההגנה וקבע כי הדברים מהווים לשון הרע. עם זאת, בשונה מהממצאים בעניינו של ברדוגו, לא נקבע כי פתחי וזמרי פעלו בכוונה לפגוע.
בין השיקולים שהובילו להבחנה צוין כי המגישים לא יזמו את הדיון במאמר, כי הדברים נאמרו במהלך שידור חי וכי פתחי הכיר בעדותו, באופן חלקי, בטעות שנפלה בדבריו. בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב גם בקביעות אלה.
בפברואר 2025 פסק בית משפט השלום לטובת דרוקר פיצויים בסך 150 אלף שקל, לצד הוצאות משפט. ברדוגו חויב ב-100 אלף שקל, שמתוכם 50 אלף שקל בחיוב משותף עם גלי צה"ל. פתחי, זמרי, גלי ישראל ורדיו דרום חויבו יחד ולחוד ב-50 אלף שקל נוספים.
בעקבות ההכרעה ערערו הנתבעים על עצם הקביעה שפרסמו לשון הרע ועל חיוביהם הכספיים. דרוקר, שתבע במקור מיליון שקל, הגיש ערעור משלו וביקש להגדיל את הפיצויים לסכום התביעה המלא.
בסופו של דבר הוחלט להוסיף 30 אלף שקל לפיצוי שבו חויבו ברדוגו וגלי צה"ל יחד ולחוד, ו-30 אלף שקל נוספים לפיצוי שבו חויבו פתחי, זמרי, גלי ישראל ורדיו דרום יחד ולחוד.
בפסק הדין הבהירו השופטים כי ביקורת פוליטית חריפה, ואף בוטה, עשויה ליהנות מהגנות הקבועות בדין, אך הצגת טענה עובדתית שאינה נכונה אינה הופכת להבעת דעה מוגנת רק משום שהדובר מגדיר אותה כפרשנות.