לפעמים אנחנו מנסות לעשות שינוי, וכשהדברים לא מתקדמים כמו שקיווינו, אנחנו אומרות לעצמנו: "כבר ניסיתי. זה לא עובד אצלי. אני לא טובה בזה".
מניסיון אחד שלא הצליח, אנחנו מגיעות למסקנה על היכולת שלנו להשתנות או לנסות דברים חדשים.
בפרשת תולדות עבדי יצחק חופרים באר ומוצאים מים, אבל רועי גרר רבים איתם עליה. הם חופרים באר נוספת, וגם עליה מתעוררת מריבה. בהמשך נאמר: "ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה". יצחק קורא לה רחובות ואומר: "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".
יצחק ממשיך בחפירה, ובהמשך גם עובר למקום אחר. הוא ממשיך לפעול להשגת המים, גם כשהדרך כרוכה בקשיים ובשינוי מקום.
אני חושבת שיש כאן משהו שיכול לחזק אותנו כשאנחנו מתאכזבות מפעולה שעשינו.
אם ניסיתי לפתוח שיחה והיא לא התנהלה כמו שקיוויתי, זה עדיין לא אומר שאין לי יכולת לדבר ולהסביר את עצמי. אני יכולה לבדוק מה היה תלוי בי, האם בחרתי זמן מתאים? האם היה לי ברור מה רציתי לומר? מה בפעם הבאה יעזור לי להתכונן אחרת?
גם אחרי הבדיקה, התוצאה לא תהיה בשליטתי. אבל יש לי אפשרות ללמוד מהניסיון ולבחור איך להמשיך או איך לפעול אחרת בפעם הבאה.
התוצאה של הניסיון הזה לא מעידה על היכולת שלי אלא, היא יכולה לעזור לי להבין מה כדאי לנסות אחרת בפעם הבאה.
לפעמים נרצה לחזור על אותה פעולה ולתת לה עוד זמן. לפעמים נשנה את הדרך, ולפעמים נבין שנכון לעצור. ההחלטה יכולה לבוא מתוך התבוננות במה שקרה, בלי למהר לפסול את עצמנו.
אפשר להתאכזב מהתוצאה, ובאותו זמן גם להעריך את עצמנו על עצם הניסיון ולתת מקום לאפשרות לנסות שוב.
השבוע ננסה לחשוב על דבר שוויתרנו עליו אחרי ניסיון מאכזב, ונשאל את עצמינו: מה למדתי ממנו, ומה אני יכולה לעשות אחרת בפעם הבאה?
הכותבת היא מאמנת NLP ומורה באולפנת הללי