
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב אליעזר שמחה וייס, פנה לרבנים הראשיים, הרב קלמן בר והרב דוד יוסף, בדרישה לכנס בדחיפות את מועצת הרבנות הראשית לדיון מיוחד בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין ההכרה בגיורי בית הדין הפרטי "אהבת הגר" לצורך חוק השבות.
במכתב ששיגר לרבנים הראשיים הזהיר הרב וייס מפני מצב שבו אדם יוכר כיהודי על פי חוק השבות, אך מעמדו ההלכתי לא יוכר בידי הרבנות הראשית. לדבריו, הפער בין ההכרה האזרחית להכרה ההלכתית עלול ליצור קשיים בענייני נישואין ויוחסין ולהשפיע גם על בני משפחותיהם של המתגיירים.
"אין מדובר בשאלה משפטית טכנית בלבד", כתב הרב וייס. "לפנינו התפתחות בעלת השלכות מרחיקות לכת על מעמד הגיור בישראל, על אחדות עם ישראל ועל אחריותה של הרבנות הראשית לשמירת מעמדו ההלכתי של המצטרף לעם ישראל".
הרב וייס ציין כי בג"ץ עצמו הבהיר שאינו מבקש להכריע במחלוקות הלכתיות הנוגעות לגיור, וכי ההכרה המשפטית אינה מעניקה לגיור תוקף הלכתי. לטענתו, דווקא ההבחנה הזאת מחייבת את הרבנות הראשית להבהיר את עמדתה באופן רשמי.
"הכרה משפטית לצורך חוק השבות אינה שקולה להכרה הלכתית בגיור. אין בכוחה של פסיקת בית משפט, חשובה ככל שתהיה במישור האזרחי, להכריע בשאלות של קבלת מצוות, כשרות בית הדין ותוקפו של גיור על פי ההלכה", הדגיש.
במכתבו הביע הרב וייס חשש מהתרחבות ההכרה בבתי דין פרטיים לגיור, ללא מערכת פיקוח הלכתית מרכזית ואחידה. לדבריו, התפתחות כזאת עלולה להביא למצב שבו גיורים המוכרים לצרכים אזרחיים לא יוכרו לצורך נישואין ברבנות.
"הדבר עלול להביא למציאות שבה אדם מוכר כיהודי לצורך חוק השבות, אך מעמדו ההלכתי אינו מוכר על ידי הרבנות הראשית. התוצאה עלולה להיות מחלוקות קשות בענייני נישואין, יוחסין ומעמד הדורות הבאים", הזהיר.
הרב וייס הדגיש כי החשש אינו נוגע רק למעמד הרבנות הראשית, אלא גם למתגיירים עצמם, העלולים להיתקל בעתיד בקשיים הנוגעים להכרה ביהדותם.
"עלינו לדאוג לכך שאדם העובר גיור יידע בבירור מהו מעמדו, ושלא ימצא את עצמו בעתיד בפני ספקות ומחלוקות שעלולות ללוות אותו ואת משפחתו במשך שנים", כתב.
לצד הביקורת הציג הרב וייס ארבע דרישות מעשיות: כינוס דחוף של מועצת הרבנות הראשית, קבלת החלטה רשמית המבהירה את ההבדל בין הכרה אזרחית להכרה הלכתית בגיור, קביעת הנחיות למועצות הדתיות ולרשמי הנישואין וגיבוש מדיניות בנוגע לאפשרות של הכרה בבתי דין פרטיים נוספים.
במסגרת ההנחיות המבוקשות דורש הרב וייס כי רשמי הנישואין לא יראו ברישום אדם כיהודי במרשם האוכלוסין, או בהכרה אזרחית בגיור שעבר, הוכחה מספקת ליהדותו לצורך נישואין. לדבריו, יש לברר את מעמדו ההלכתי בהתאם להנחיות הרבנות הראשית.
לקראת סיום מכתבו הבהיר כי התנגדות עקרונית לפסיקת בג"ץ אינה מספיקה, וכי על מועצת הרבנות הראשית לקבל החלטות שיתורגמו להנחיות מעשיות.
"בשעה זו אין די בהבעת הסתייגות מפסק הדין. נדרשת פעולה מעשית, החלטה מוסמכת והנחיות ברורות. אסור שההבחנה בין מעמד אזרחי לבין מעמד הלכתי תישאר בגדר אמירה עקרונית בלבד, ללא ביטוי מעשי בהתנהלות מערך הנישואין והגיור בישראל", כתב.
את פנייתו לרבנים הראשיים חתם בקריאה לפעולה מיידית: "אני פונה אליכם לפעול בדחיפות, לעמוד בפרץ ולשמור על מעמד הגיור בישראל על פי תורתנו הקדושה וההלכה המסורה לנו מדור דור".
