הרב יהודה גלעד, ראש ישיבת מעלה גלבוע, קורא למנהיגי שני המחנות הפוליטיים להניח בצד את החרמות והמחלוקות ולהקים ממשלת אחדות ציונית רחבה, שוויונית בהרכבה ועם רוטציה בראשותה.
בשיחה עם ערוץ 7 הוא טוען כי תוצאות הבחירות אינן מאפשרות לאף מחנה להכריע לבדו, ומציב את חקיקת חוק הגיוס כאחת המשימות המרכזיות של הממשלה שהוא מבקש להקים.
"אילו היה לי כח הייתי יוצא לשוק וזועק זעקה גדולה: זו השעה לממשלת אחדות ציונית", אמר הרב גלעד. "הייתי מנסה לגייס את צעדת המיליון, לפחות, וצועד עם ההמונים לרחבת הכנסת, קורא לנבחרינו: רדו מהעצים, עשו התרת נדרים, שימו את השנאות והחרמות בצד והוציאו יחד את עגלתנו המשותפת מן הבוץ".
לדבריו, המבוי הסתום הפוליטי משקף את החלוקה הקיימת בחברה הישראלית, ומחייב את נבחרי הציבור להגיע להסכמות במקום לנסות להשיג הכרעה באמצעות מחנה אחד בלבד.
"תוצאות הבחירות אומרות באופן צלול את דבר העם. העם חצוי בדעותיו לאף צד אין יכולת הכרעה, ואולי טוב שכך, 'קול המון כקול שדי'", אמר.
הרב גלעד הציג הבחנה בין הרוב היהודי שעליו נשען גוש נתניהו לבין הרוב האזרחי של גוש השינוי, וטען כי אף אחד מהם אינו מייצג לבדו רוב ציוני מובהק.
"לגוש נתניהו יש רוב קולות בקרב המצביעים היהודים, אך זה כולל את קולות אחינו החרדים שברובם אינם נושאים בנטל השירות הצבאי, אינם מתפללים לשלומה של המדינה או אף לשלומם של חיילי צה"ל, כך שזהו רוב יהודי, אך לא רוב ציוני", טען.
בהתייחסו למחנה היריב הוסיף: "לגוש השינוי יש רוב אזרחי הכולל את קולות הערבים שהם אכן אזרחים שווי זכויות, אך הם וודאי אינם שותפים למפעל הציוני".
לצד ההכרה בשוויון זכויותיהם הדמוקרטי של כלל האזרחים, הרב גלעד טען כי לנשיאה בנטל הביטחוני יש משקל מוסרי מיוחד בעת מלחמה.
"מבחינה דמוקרטית אכן הקולות של כל האזרחים שווים, אך מבחינה מוסרית, במיוחד בעת שישראל מצויה במצב מלחמה מתמשך, נראה שיש הסכמה רחבה על כך שמי שאינו נוטל חלק בעול הביטחוני, והציבור אותו הוא מייצג אינו משלם את מחיריה הקשים של המלחמה, ניתן לערער מוסרית על זכותו לעמוד ליד הגה המדינה", אמר.
אחד ממוקדי הביקורת החריפים בדבריו היה סוגיית גיוס החרדים. הרב גלעד התייחס לאזהרות ראשי מערכת הביטחון בדבר המחסור בכוח אדם בצה"ל, וטען כי הימנעותו של ציבור גדול משירות צבאי אינה יכולה להימשך.
"הרמטכ"ל וכל ראשי זרועות הביטחון שבים ומזהירים בשנים האחרונות, שלהגנת המדינה דרושים לצה"ל עוד אלפי לוחמים. ציבור יהודי גדול שאינו נושא בעול הביטחון - זהו עיוות מוסרי ויהודי זועק לשמיים", אמר.
הרב גלעד גם מתח ביקורת על הטיעון שלפיו לימוד תורה מעניק הגנה רוחנית הפוטרת מהשתתפות במאמץ הביטחוני. הוא הציג שאלה הנוגעת להסתמכות על אמצעים מעשיים בתחומי חיים אחרים.
"אם 'תורה מגנא ומצלא' פירושו שאנחנו פטורים מלעשות מאמץ של השתדלות אנושית בדרכים טבעיות, מדוע אם כך, יהודים חרדים וגדולי תורה בתוכם הולכים לרופאים ואף ידועים בכך שהם בוררים את הרופאים הטובים ביותר?", תהה.
ביקורתו לא הופנתה רק כלפי המפלגות החרדיות. הרב גלעד תקף גם את ניסיונותיו של גוש השינוי להגיע עמן להסכמות פוליטיות בסוגיית הגיוס, וטען כי מדובר בפגיעה באמון הציבור בנבחריו.
"הניסיונות הפתטיים של גוש השינוי להגיע להבנות עם המפלגות החרדיות שוחקים את שאריות האמון שלנו, הציבור בנבחריו. אנחנו מסתכלים בהשתאות כיצד נושא ערכי, מצפוני, שהוא בנפשנו ממש, הופך באחת לסחר מכר במו"מ הפוליטי", אמר.
לדבריו, הפתרון מחייב ממשלת אחדות ציונית שתוכל לקדם חוק גיוס ממשי. לצד הדרישה לשירות, הוא הציע להותיר פטור לאחוז מוגדר של לומדי תורה, אף שלדעתו מבחינה הלכתית מדובר במלחמת מצווה.
"אין מנוס מן המסקנה שלמען קיומה והגנתה של המדינה אנחנו זקוקים נואשות לממשלה ציונית רחבה שתעביר חוק גיוס אמיתי", קבע.
הרב גלעד סבור כי גם במחלוקות אחרות ניתן יהיה להגיע להסכמות במסגרת ממשלה רחבה. בין הנושאים שהזכיר היו הקמת ועדת חקירה לאירועי שבעה באוקטובר והרפורמה המשפטית.
"בכל שאר הנושאים הנתונים במחלוקת בין הגושים כמו ועדת חקירה אמיתית לטבח שמחת תורה, רפורמה משפטית ועניינים אחרים, ניתן להגיע לפשרות שיבטאו את רצון רוב העם משני חלקי המפה הפוליטית", אמר.
באשר להרכב הממשלה, הציג הרב גלעד דרישה לשוויון בין המחנות ולחלוקה מוסכמת של ראשות הממשלה.
"ברור כי ממשלה כזאת צריכה להיות שוויונית עם רוטציה בראשותה שתעוגן ותבוצר בדרכים משפטיות ואחרות", הדגיש.
הוא הכיר בחוסר האמון ההדדי בין הצדדים, אך טען כי האחריות להקמת ממשלה מחייבת אותם להתגבר עליו.
"נכון, לכל צד יש טיעונים, מוצדקים יותר או פחות, למה לא ניתן לשתף פעולה עם הצד השני ולמה לצד שלו כמובן אמורה להיות הבכורה וחלק גדול יותר בממשלה שכזו. אך זו היא שעת חירום וזהו המבחן הגדול למנהיגות של שני הצדדים להגיע להסכמה הוגנת לממשלה שוויונית אמיתית", אמר.
הרב גלעד הזהיר גם מפני האפשרות של הליכה למערכת בחירות נוספת. להערכתו, בחירות כאלה עלולות לעלות בין שלושה לארבעה מיליארד שקלים, מבלי להביא לשינוי משמעותי במאזן הכוחות הפוליטי.
"אומרים, כי יש מי ששם יהבו על בחירות נוספות. משמעות הדבר היא הוצאה מיותרת שבין שלושה לארבע מיליארד ש"ח! היורדים לטמיון, כשסביר מאד שהתוצאות לא תהיינה שונות בהרבה", טען.
לדבריו, העלות אינה כלכלית בלבד, שכן מערכת בחירות נוספת עלולה להחריף את המחלוקות בחברה הישראלית ולבוא על חשבון תקציבים המיועדים לביטחון, לבריאות ולרווחה.
"הליכה לבחירות נוספות שתמשיך להעמיק את הקרע בחברה הישראלית ותבוא על חשבון תקציבים לביטחון לרפואה לרווחה וכיו"ב היא לא רק איוולת, אלא גם חרפה מוסרית שאין כמותה!", אמר.
למרות המחלוקות בין הגושים, הרב גלעד העריך כי בקרב הציבור הציוני קיימת תמיכה רחבה בהקמת ממשלת אחדות, גם אם גורמים בשולי שני המחנות יתנגדו למהלך.
"אמת, בקצוות של שני המחנות נמצאים קולות טהרנים שלא יסכימו להשתתף בממשלה מסוג זה, אך נראה שהרוב הציוני הגדול בשני צידי המפה מבין שבמצב שנוצר זו הדרך, ואין בלתה", חתם.