הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה, התייחס לשאלה ההלכתית של כיסוי ראש לכלה מיד לאחר החופה וחדר הייחוד, והבהיר כי אף שלדעתו קיימת חובה לכסות את הראש בשלב זה, אין להפעיל לחץ על כלות המתקשות בכך.
הרב סיפר כי הסוגייה עלתה בעקבות שאלה שהפנה אליו חתן לקראת נישואיו. "חתן עומד להתחתן ושאל אותי. אני אומר ומסתמך על פוסקים שכלה כשהיא יוצאת מחדר הייחוד צריכה לכסות את ראשה. אבל כתבתי את זה גם בספר - לא בלחץ. יש הרבה כלות שקשה להן מאוד".
בהסברו הבחין הרב לבנון בין מנהגי העדות בנוגע לחדר הייחוד ולמשמעותו ההלכתית. לדבריו, בעוד שבקרב האשכנזים נהוג לקיים חדר ייחוד לאחר החופה, קיימת גישה שונה במסורת הספרדית.
הרב פירט את השלבים ההלכתיים של טקס הנישואין ואת הקשר בינם לבין חובת כיסוי הראש. "יש לנו את השלב של קידושין וחופה. אירוסין שווה קידושין, נישואין שווה חופה. שבע ברכות הן ברכות הנישואין. אם חדר ייחוד, היא נחשבת נשואה. נשואה צריכה כיסוי ראש, זה פשט הכתוב".
לצד הצגת עמדתו ההלכתית, הזכיר הרב לבנון את גישתו של הרב אברהם שפירא זצ"ל, שנהג להשיב לשאלות בנושא באמצעות התייחסות למנהג המשפחתי של השואלים. "כשהיו באים לשאול את רב אברום, כלה בצאתה מהחדר ייחוד צריכה כיסוי ראש? אז הוא היה אומר: הסבתא שלך כיסתה את הראש?", סיפר.
לדבריו, באחד המקרים הגיע השואל כשהוא מצויד בתצלום מחתונתה של סבתו, בניסיון להראות שגם בדורות הקודמים לא תמיד נהגו הכלות לכסות את ראשן מיד לאחר החופה. "הוא הצטייד בצילום של הסבתא שלו מהחתונה, ואמר: הנה, הסבתא שלי בלי כיסוי ראש. אז רב אברום חייך".
בהמשך שיתף הרב במנהגים שהיו נהוגים במשפחתו. "אשתי למשל, היא הלכה כבר בחופה עם פאה. פעם יחידה שהיא הלכה עם פאה נוכרית זה היה בחופה. הלכה עם פאה ויצאה מחדר הייחוד עם פאה. זה בסדר, זה ודאי מותר".
הרב הוסיף כי גם בקרב בנותיו וכלותיו היו מנהגים שונים, וכי לא כולן בחרו באותה דרך. "חלק מבנותיי יצאו עם כיסוי ראש. כיסוי ראש לבן, יפה, מהודר, מלכותי. כלותיי לא כולן, הייתה כלה שהתקשתה, בבקשה. כולם נחמדים, אהובים, ברורים".