פרופ' אבי דיסקין, חוקר מערכות הבחירות בישראל, מומחה למדעי המדינה, מנתח בראיון לערוץ 7 את האלטרנטיבות הפוליטיות המונחות על שולחנו של יו"ר 'ישר', חבר הכנסת גדי איזנקוט, במאמציו להרכיב ממשלה.
בפני איזנקוט, אומר דיסקין, מספר אלטרנטיבות. "אחת היא שאיזנקוט יישען על שתי המפלגות הערביות, ואז יש לו רוב נוח של 67 חברי כנסת, אבל זה לא תרחיש שסביר שיתרחש כי יש במחנה שלו גורמים שלא יוכלו לעכל את זה, ואני מסופק אם הוא עצמו יכול לעכל את זה".
"אפשרות שנייה שעליה הוא עובד קשות היא גיוס עריקים מהמחנה השני. זה מאוד בעייתי, כי העריקים שנראים כעת סבירים הם יהדות התורה, שבצדק או לא, יש להם בטן מלאה על כאילו הבטחות שהובטחו להם ולא מומשו, ולא משנה באשמת מי, אבל לתחושתם ייתכן שלשמאל קל יותר לתת הבטחות ולממש כי יהיה להם שיתוף פעולה מהיועמ"שית ומבית המשפט העליון".
עם זאת, מציין פרופ' דיסקין, לאופציית החבירה ליהדות התורה יש לא מעט בעיות, ואחת מהן היא תגובתו של יאיר לפיד למהלך שכזה. לפיד אמנם רואה כיעד את הדחת נתניהו מכס ראש הממשלה, אך גם לכך יש מחירים שהוא יתקשה לשלם. "את לפיד מאפיינת עמדה ביקורתית מאוד כלפי החרדים. השאלה היא אם אפשר להקים דבר כזה וכמה זמן הוא יחזיק מעמד".
מנגד, מציין דיסקין, קיימת מוטיבציה משמעותית אצל בנט, לפיד וליברמן להיות בעצמם ראשי ממשלה, ומבחינתם תמיד קיימת אופציית הרוטציה כפיתוי משמעותי שיוכל להעביר אותם מצד לצד. לשאלתנו אם אכן אחד מהשלושה יסכים לעבור צד ולחבור לנתניהו תמורת רוטציה, מעיר פרופ' דיסקין ואומר כי "כשמישהו אומר שבשום פנים הוא לא יעשה משהו זה אומר שהוא חשב על האופציה...".
"אם אחת משלוש האפשרויות הללו תמומש זו תהיה קואליציה שימיה לא ארוכים והיא גם לא תביא תועלת לעם ישראל. צריך לזכור שאנחנו מתמודדים בשתי חזיתות שבהן אנחנו נלחמים על חיינו, החזית הבינלאומית שבראשה איראן וחזית הקיטוב. במצב כזה להקים ממשלת כרעי תרנגולת זה לא מומלץ".
מאחר וכך, סבור פרופ' דיסקין, אין מנוס מלהתקדם לאפשרות הנוספת: "ישנה אפשרות שכרוכה גם היא בכאבי ראש, בטן ולב, והיא שיתוף הפעולה בין נתניהו לאיזנקוט". על מנת לקדם אפשרות שכזו יצטרך נתניהו לפתות את איזנקוט ותומכיו, בעיקר על רקע חוסר האמון שלו זוכה נתניהו מידידים ויריבים. "כשלא מאמינים לך מצבך מבחינת אלטרנטיבות לא טוב. הוא צריך לפתות את איזנקוט וגם לשכנע את תומכיו של איזנקוט, גם אלה שתמכו בו כספית והציבו אותו בקפלן. הפיתוי יכול לבוא בכל מיני דרכים ויש לנתניהו אמצעים לפיתוי". לעומת זאת, מוסיף דיסקין, אם יתעקש נתניהו להתנהל בקשיחות, הדבר יכול להוביל לממשלת רל"ביסטים שתוביל בתוך זמן קצר לבחירות נוספות.
על אופציית האחדות, שאלנו את פרופ' דיסקין אם קיים סיכוי שנתניהו יסכים לקבל את התכתיב של איזנקוט ולפיו איזנקוט יעמוד בראש ממשלת האחדות לאורך ארבע שנותיה של הממשלה הבאה. "אין סיכוי שנתניהו ותומכיו יסכימו לכך. יש גבול לוויתורים", משוכנע דיסקין וקובע כי חלופה שכזו לא תקרה. עם זאת באשר לראשות ממשלה של אזינקוט בשנתיים הראשונות, האפשרות קיימת בעיקר אחרי שנתניהו עצמו הסכים לה עקרונית בעבר, אך תנאי הרוטציה יהוו במקרה שכזה גורם משמעותי.
עוד שאלנו את פרופ' דיסקין אם קיימת בכלל האפשרות שבה נתניהו יכהן כשר כאשר מתנהל נגדו הליך משפטי. האם החוק אינו אוסר על כהונת שר במצב שכזה? לדבריו, שאלה זו תוכל להיפתר בין בית המשפט העליון ליועמ"שית, שלהערכתו "תמיד תעשה את ההיפך ממה שצריך", אך האופציה בהחלט קיימת.
"אין דבר כזה שהוא לא יכול להיות שר. קראתי את החוק. לא יכול להיות שר רק אחרי שיש נגדו הרשעה חלוטה עם קלון", אומר דיסקין ומזכיר את הנחיית אהרון ברק כיועמ"ש לממשלת רבין ב-93' כשחייב את פיטורי השרים שנגדם הוגש כתב אישום, וזאת ללא שום בסיס בחוק. לטעמו של דיסקין מדובר היה בהחלטה מטופשת, ובנוסף, הוא אומר, היא כללה גם איסור על רבין להיות מיוצג בבית המשפט. לימים הובהר שההחלטה אינה עומדת בכללי החוק, אך נשיאת העליון קבעה שזו ההלכה, אך דיסקין קובע שמדובר בהלכה מנוגדת לחוק. "אם בית המשפט פוסק בניגוד לחוק, אז נבטל את הבחירות וגיל לימון, מיארה ועמית יחליטו יחד עם אחמד טיבי במקומנו...".