עו"ד ד"ר לירן אוחיון
עו"ד ד"ר לירן אוחיוןצילום: באדיבות המצולם

חוות דעת של השב"כ עשויה לקבוע אם קטאר היא "אויב", ואיתה את חומרת האישומים. אבל זו שאלה משפטית, ואת התשובה עליה צריך לתת בית המשפט, על סמך ראיות שאפשר לחקור עליהן

בפרשת קטאר-גייט, חומרת האישומים עשויה להיגזר משאלה אחת: האם קטאר היא מדינת אויב. לפי דיווח ב-ynet מ-13 בנובמבר, את התשובה הפרקליטות מחכה לקבל מהשב"כ. חוות דעת של המוסד כבר הועברה אליה, וחוות הדעת של השב"כ עוד לא הגיעה. השב"כ סירב להגיב, וכתב אישום טרם הוגש.

זו אינה שאלה סמנטית. סעיף 91 לחוק העונשין מגדיר "אויב" כמי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא, וכן ארגון מחבלים. קטאר אינה מוכרזת כאויב לפי פקודת המסחר עם האויב, וישראל עצמה נשענה עליה כמתווכת במגעים על החטופים. ההכרעה אם היא עומדת בהגדרה אינה מובנת מאליה.

וזו הכרעה של בית משפט. בחוק העונשין "אויב" הוא רכיב בעבירה, ועל התביעה להוכיח אותו. עבירת המגע עם סוכן חוץ אינה תלויה בכך, אבל עבירות חמורות יותר כן. כך היה בפרשת נחום מנבר, שהורשע בסיוע לאויב במלחמה בשל עסקאות עם איראן: מעמדה של איראן כאויב נקבע בבית המשפט, בעיקר על סמך חוות דעת ועדות של ראש חטיבת המחקר באמ"ן. חוות דעת מודיעינית יכולה להיות ראיה חשובה. היא אינה יכולה להחליף את ההכרעה.

הבעיה מתחדדת כשחוות הדעת מגיעה לפרקליטות לפני הגשת כתב האישום, וככל הנראה היא מסווגת. אם היא קובעת את סעיף האישום, השאלה המרכזית מקבלת תשובה עוד לפני שההגנה ראתה את המסמך. חיסיון על חומר ביטחוני הוא לגיטימי, וההגנה יכולה לעתור לגילוי ראיה. אבל מסקנה שהנאשם אינו יכול לבחון לא צריכה להכריע רכיב יסודי בעבירה.

ויש לזה מחיר שחורג מהתיק הזה. חברות ישראליות, יועצים, ספקי טכנולוגיה ואנשי עסקים שעבדו מול גורמים קטאריים, לעיתים בידיעת המדינה, אינם יכולים לדעת היום איפה עובר הקו הפלילי. משלחת ישראלית השתתפה בתערוכת יהלומים בקטאר, ואוהדים ישראלים טסו למונדיאל 2022 בהיתר מיוחד. מה דינו של מי שמכר שם שירות או מוצר? אם מעמדה של מדינה נקבע בדיעבד במסמך שאיש מהם לא ראה, הסיכון אינו ניתן לתמחור. יועץ משפטי לא יכול לחוות דעה, מחלקת ציות לא יכולה לבנות נוהל, ובנק לא יכול להעריך חשיפה. עקרון החוקיות נועד בדיוק לזה: אדם צריך לדעת מראש מה אסור עליו.

לכן אני מציע שני צעדים. בתיק הזה, אם הפרקליטות תבקש לייחס עבירה שתלויה במעמדה של קטאר כאויב, חוות הדעת צריכה להיכנס לתיק כראיה ולא כהכרעה. מי שכתב אותה יעיד ויעמוד לחקירה נגדית, וכל חיסיון ייבחן בבית המשפט. ולעתיד, צריך מנגנון פומבי שקובע מראש, בחקיקה או בהכרזה מוסמכת שמתפרסמת ונתונה לביקורת שיפוטית, אילו מדינות נחשבות אויב לעניין עבירות הביטחון. פקודת המסחר עם האויב מראה שזה אפשרי.

אפשר להתווכח אם קטאר היא אויב. אי אפשר להשאיר את התשובה במסמך שרק המדינה קוראת.

עו"ד ד"ר לירן אוחיון, משרד עו"ד ונוטריון בחיפה, Ph.D. in Law מאוניברסיטת חיפה, מתמחה בדיני ראיות ובראיות דיגיטליות.