
באמ"ן חוששים כי חיזבאללה יצטרף למערכה נגד ישראל אם תתחדש המלחמה באיראן. חוקרת חיזבאללה בתנועת הביטחוניסטים, מורן אלאלוף, מתייחסת בראיון לערוץ 7 לתרחיש האפשרי ומצביעה על שורה של נתונים וסימנים המגבירים, להערכתה, את הסבירות להצטרפות הארגון לעימות.
"ברמת ההיערכות, תמיד צריך לקחת בחשבון שמדובר בארגון טרור שישרת את האינטרסים האיראניים ויגן על איראן בעת עימות עם ישראל או במצב של תקיפת מתקני הגרעין. לשם כך הארגון הזה הוקם ולכן הסבירות קיימת שבכל עימות עם איראן חיזבאללה יצטרף למערכה", אומרת אלאלוף ומפרטת את הנתונים שעליהם מבוססת הערכתה.
לדבריה, באיראן פועלות שתי מערכות כלכליות מקבילות. בעוד הסנקציות הבינלאומיות פוגעות בכלכלת המדינה, הן אינן משתקות את המערכת הכלכלית שעליה נשען המשטר. כך מצליח המשטר האיראני בחודשים האחרונים לעקוף את הסנקציות ולנהל מערך כלכלי עצמאי. במסגרת זו, מציינת אלאלוף, העבירה איראן בחודשים האחרונים כחצי מיליארד דולר לתמיכה בחיזבאללה.
אלאלוף מסבירה כי בתוך חיזבאללה קיימות שתי עמדות מרכזיות באשר לאפשרות של הצטרפות למערכה נגד ישראל. מצד אחד, יש המתנגדים להצהרות פומביות על כוונה להצטרף לעימות לצד איראן. מנגד, יש הסבורים כי אם המשטר האיראני יעמוד בפני איום קיומי, חיזבאללה יידרש להתייצב להגנתו.
מכאן, לדבריה, עולה שאלת אופייה של המערכה הבאה באיראן. "האם נראה עוד ממה שראינו קודם, תקיפות מתקני גרעין ומתקנים לייצור טילים בליסטיים, או שנראה גם ניסיון לשבור את המערך של המשטר האיראני, ואז סביר בהחלט שחיזבאללה לא יישב בשקט וירצה להיכנס למערכה".
לדברי אלאלוף, כניסתו האפשרית של חיזבאללה למערכה לא בהכרח תהיה תוצאה של רצונו החופשי של הארגון, אלא גם של הלחצים המופעלים עליו. מצד אחד, בחיזבאללה חשים כי ממשלת לבנון פועלת לצמצום שליטתו ולחיזוק ריבונותה, בין היתר במטרה להביא לנסיגת כוחות צה"ל משטח לבנון. מצד שני, הארגון נתון ללחץ איראני להתייצב לצד טהרן, אם ברצונו להמשיך וליהנות מסיוע כלכלי וצבאי.
"לכן הם מתחבטים בשאלה מה עדיף להם לעשות, אבל הסבירות הגבוהה היא שאם תהיה מערכה ברמה שונה, חיזבאללה ייכנס למערכה", היא מעריכה.
בהמשך מתייחסת אלאלוף ליכולותיו הצבאיות של חיזבאללה, שנותרו משמעותיות לדבריה למרות המכה הקשה שספג מישראל. "נשארו לחיזבאללה לפחות עשרת אלפים טילים לטווח קצר, וגם כמה טילים לטווח ארוך שיכולים להגיע לאזור המרכז. צריך לזכור גם את הרחפנים עם הסיבים האופטיים שנכנסו למשחק. כרגע הם מתמקדים בטווחים של עד 15 קילומטר, אבל הם עלולים להפתיע ולשלוח רחפנים למרחקים רחוקים יותר או לתקוף ממקומות אחרים כי ישראל מוקפת במיליציות פרו-איראניות אחרות. מדובר במיליציות שיעיות ומיליציות של האחים המוסלמים שלמרות הפער הדתי שביניהן, אלו שיעים ואלו סונים, הן מתפקדות כשלוחות איראניות לכל דבר".
"אנחנו עלולים לראות איום של מספר רחפנים שנעים יחד לעבר ישראל, ולאו דווקא מהגזרה הצפונית", מזהירה אלאלוף.
בהקשר זה היא מצביעה גם על המתרחש בדרום לבנון בחודשים האחרונים. לדבריה, הניסיון לחזק את שליטתה הביטחונית של ממשלת לבנון אינו נושא פרי, וצבא לבנון מתקשה לבסס מחדש את ריבונות המדינה. במקביל, חיזבאללה חוזר לכפרים בדרום לבנון שטוהרו ומתבסס בהם מחדש מבחינה אזרחית, פוליטית וצבאית.
אלאלוף מציינת כי ישנם דיווחים על חוליות חיזבאללה המגיעות בלבוש אזרחי כדי לאסוף מודיעין ולבחון את ערנות כוחות צה"ל. לדבריה, זוהו גם ניסיונות להנחת מטענים.
"זה הדגל האדום המשמעותי שמראה לנו שחיזבאללה מתכונן בפועל למערכה הבאה, גם ברמת החדירה מעבר לגבול וגם ברמת כניסה מחדש לאזור שממנו צה"ל נסוג. זה מלמד אותנו על השאיפות של חיזבאללה ושל איראן שממשיכה לתקוף במזרח התיכון כמו במקרה הבסיס הבריטי שהותקף. זה מלמד אותנו שהם ערוכים למלחמה ושאיראן וחיזבאללה מתואמים למלחמה נוספת נגד ישראל".
עם זאת, אלאלוף מדגישה כי אין בדבריה כדי להמעיט מעוצמת הפגיעה שספג חיזבאללה מידי ישראל. "חיזבאללה ספג מכה אנושה. הארגון הוא לא כמו שהוא היה לפני השבעה באוקטובר, אבל צריך לזכור שבכל פעם שצה"ל נסוג או מוריד רגל מהגז, חיזבאללה מצליח לשקם את עצמו כארגון".
לדבריה, "צריך לזכור שמדובר בארגון טרור בינלאומי שבעבר הוגדר כאחד מארגוני הטרור העשירים בעולם, כלומר שיש כאן גם אמצעים וגם כוונות שהם השילוב המסוכן ביותר. צריך להסתכל על היכולות ולא לשער את הכוונות, והיום יש להם גם את הכוונות וגם את היכולות. הרצון העז שלהם להשמיד את ישראל נותר. לא נסיים את הסיפור הזה עד שלא נראה שינויים ממשיים בשטח ופגיעה במשטר האיראני שהוא אדריכל מתקפת השבעה באוקטובר וטבעת האש שסביבנו".
אלאלוף סבורה כי כל עוד המשטר האיראני יישאר על כנו, הוא ימשיך לקדם את תוכנית הגרעין ולהפיץ טרור ברחבי העולם. היא מדגישה כי פעילותו אינה מוגבלת למזרח התיכון, וכי זרועותיו מגיעות גם לאירופה.
"הזרוע שלו מגיעה עד אירופה שחשבה שהיא חסינה ולא רצתה להצטרף לקואליציה האמריקאית-ישראלית ב'שאגת הארי', אולי כי חששו שאיראן תפנה אליהם את האש. זה לא עוזר להם. איראן ממשיכה לאיים ולפגוע על אדמת אירופה. האיראנים ממשיכים לאיים על המערב כולו וחיזבאללה הוא זרוע משמעותית שלהם. לא יספיק כאן רק כיסוח דשא".
בהמשך היא מתייחסת לפעילות צה"ל בדרום לבנון ולצורך, לשיטתה, בשינוי הגישה להתמודדות עם הארגון.
"צה"ל פועל בדרום לבנון מאז הפסקת האש כמעט בכל יום, ולמרות זאת אנחנו רואים את חיזבאללה ממשיך להשתקם ולהתעצם. זה מחייב סיעור מוחות לגבי הדרך שבה נוכל לא רק להמשיך ולקצץ את הכנפיים שלהם, אלא גם לגבי דרך הפעולה ברמה הרב-ממדית ואפילו ברמה גלובאלית. בכל מקום בגלובוס יש טביעת אצבע של חיזבאללה. גם מאירופה מגיעים לארגון חלקי אמל"ח כפי שראינו בתפיסת משלוח הרחפנים, ולכן צריך כאן מאמץ גלובאלי".
אלאלוף מזהירה כי גם אם חיזבאללה לא יפתח במתקפה רחבת היקף, ביכולתו לשבש את שגרת החיים בישראל באמצעות ירי מתמשך. "גם אם חיזבאללה ישגר בכל יום 20-30 רקטות, טילים או רחפנים, זה יגרום להתשה ולשיבוש סדר היום הישראלי".
לצד האזהרה, היא מציינת כי ישראל נערכת לתרחיש כזה ומדגישה את חשיבות נוכחותו של צה"ל בגזרה הצפונית. לדבריה, לצד ההיערכות הצבאית יהיה צורך להתמודד גם עם מעמדו הפוליטי של חיזבאללה בתוך ממשלת לבנון.
"ישראל נערכת לאפשרות הזו, והנוכחות הצה"לית בגזרה הצפונית מאוד חשובה. נצטרך בהמשך לטפל גם בהיבט הפוליטי של ממשלת לבנון. חיזבאללה מחזיק בחמישה תיקים משמעותיים שמאפשרים לו להתעצם מבפנים, וביניהם תיקי הבריאות והאוצר".
לסיום, אלאלוף מטילה ספק ביכולתה של ממשלת לבנון להשיב לידיה את הריבונות בדרום המדינה כל עוד חיזבאללה ממשיך להחזיק במוקדי כוח פוליטיים ואזרחיים.
"כל עוד חיזבאללה מחזיק בתיקים שמאפשרים לו שליטה על האזרחים בדרום לבנון, אנחנו בפני אחיזת עיניים וצריך לשאול אם באמת ממשלת לבנון מעוניינת להוציא את חיזבאללה החוצה רק כדי לשחוק את צה"ל משטח לבנון או שהיא באמת רוצה לקחת לידיה את הריבונות. שיקום הומניטארי של דרום לבנון לא יוכל להתחיל לפני שחיזבאללה יוצא מכל דרום לבנון".
