נושאת מטוסים אמריקנית
נושאת מטוסים אמריקניתצילום: דוברות חיל הם של צבא ארה"ב

נושאת המטוסים האמריקאית 'רוזוולט' חוזרת למזרח התיכון ומצטרפת לשתי נושאות מטוסים שכבר נמצאות באזור. על המשמעויות של הגעת המעצמה הצבאית הזו לאזור ועל היכולות המבצעיות שלה שוחחנו עם פרופ' קובי מיכאל, חוקר ביטחון בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ובמכון למחקרי ביטחון לאומי.

נושאת המטוסים, אומר פרופ' מיכאל, "היא הפלטפורמה המבצעית הקרבית החשובה והגדולה ביותר שיש לצבא ארה"ב ולצבאות בכלל. זו פלטפורמה שיכולה לתפקד עצמאית לאורך הרבה מאוד זמן במרחב הימי. צריך לזכור שנושאת המטוסים אינה לבדה. היא מגיעה עם צי די גדול של ספינות מלחמה וספינות ייעודיות אחרות שגם להן יש כוח אש משלהן, אבל היא הפלטפורמה המרכזית שמאפשרת לכוח אווירי בסדר גודל של מעל מאה מטוסים, בעיקר מטוסי תקיפה, לייצר כוח אש של צבא שלם".

"כשמדובר במכפלות של שלוש נושאות מטוסים במרחב פיקוד המרכז האמריקאי עם פריסה של מאתיים מטוסי תדלוק, טייסות F-35 וטייסות קרב אחרות שפרוסות במרחב, לצד הנוכחות הקבועה של הצי החמישי בבחריין וכוח נוסף בקטאר, זה אומר עוצמה צבאית מאוד משמעותית שלא מרכזים אותה סתם. זה לא רק כדי לאיים על איראן. האמריקאים לא חושבים שהאיראנים מתרגשים מאיום כזה. נראה שתכלית ריכוז הכוחות הללו היא לאפשר לנשיא טראמפ לייצר מהלך צבאי מאוד מאוד משמעותי ברגע שיגיע להחלטה שזה מה שנכון לעשות", מעריך פרופ' מיכאל.

עוד מציין פרופ' מיכאל את היחס לו זוכה נשיא ארה"ב מכיוונה של איראן כעדות נוספת להתקרבות לרגע שבו תתקבל החלטה צבאית שכזו. "איראן לא מפסיקה להשפיל את ארה"ב, בין אם בהפצצות חוזרות ונשנות של מיכליות במיצרי הורמוז, בתקיפה של בסיסים במרחב כמו בכוויית ובחריין וקודם לכן בירדן, היא גם ממשיכה להציק למדינות המפרץ שהן בנות ברית של ארה"ב שמחויבת להגן עליהן, וזה תוקע טריז בינן לבין ארה"ב שמפלס האכזבה ממנה עולה. האיראנים גם מאיימים לפעול מול בסיסים אמריקאים על אדמת אירופה ומפעילים חוליות טרור על אדמת ארה"ב, כפי שראינו כיצד שר האוצר האמריקאי הובהל יחד עם משפחתו מביתו לבסיס צבאי מחשש לפיגוע בו ובבני משפחתו".

"ההיבריס האיראני, הדרישות האיראניות להתקדמות במו"מ, המו"מ התקוע והעובדה שהם ממשיכים לרכז מאמץ בשיקום היכולות הצבאיות שלהם, כל אלה בצירוף לוח הזמנים הקצר שעומד לרשות הנשיא טראמפ יובילו את טראמפ לקבל החלטה שתשים אותו בצד הנכון של ההיסטוריה", אומר מיכאל המתקשה לראות פטנט כלשהו שאותו יפעיל נשיא ארה"ב במגמה לאלץ את האיראנים לקבל את תכתיביו דרך מו"מ בלבד.

בדבריו מזכיר פרופ' מיכאל כי כבר באפריל היו באזור שלוש נושאות מטוסים יחד ואיתן ניתן היה להכריע את המערכה עם איראן, אלא ש"הטעות הקשה מאוד של טראמפ הייתה שהוא לא סיים את המלחמה ב'שאגת הארי' והפסיק אותה אחרי ארבעים יום. הוא יכול היה להכריע מוקדם יותר אם הוא היה פועל להחלשת או הפלת הממשל האיראני או מוריד אותו על הברכיים עד שלשולחן המו"מ הוא היה מגיע כשהוא מובס ומקבל את התכתיבים האמריקאים. במקום זאת החליט הנשיא טראמפ באופן חד צדדי להפסיק את המלחמה אחרי ארבעים יום וביוני 25' הביא אותם לחתימה על הסכם מביש ומחפיר שמשמעותו כניעה מוחלטת לאיראן. מזלנו שהאיראנים בשחצנותם לא קיימו את מזכר ההבנות הזה והביאו בכך את טראמפ להחלטת ביטולו של המזכר הזה ולאיים בהשמדתה של איראן, מה שלא נעשה הלכה למעשה למעט כמה פעולות כתגובה למהלכים איראניים".

הפעולות הללו, שבהן כן נקט טראמפ, "שחקו יכולות איראניות בתחום המכ"מ, כך ששובשה היכולת האיראנית לפגוע במיכליות, ולמרות זאת הם יכולים לעשות זאת, כפי שאנחנו רואים בימים האחרונים. בקופצנות מאוד מטרידה טראמפ מדלג בין מו"מ עם "ממשל נהדר" ועד ל"נפתח עליהם את שערי הגיהנום", וזה קורה בפערים של שעתיים... לכן אני לא מציע להתייחס לתזזיתיות הזו ברצינות רבה מדי. אולי יש כאן מהלך של הטעיה והונאה מול האיראנים".

לנוכח התזזיתיות המילולית הזו של טראמפ, מציע לנו פרופ' קובי מיכאל להתייחס למעשיו של טראמפ ופחות להצהרותיו. משום כך הוא בוחר לנתח את הגעתה של נושאת המטוסים השלישית כעדות למהלך משמעותי שהולך ומתקרב. "אני מעריך שמתקרבים והולכים למערכה צבאית באיראן, ומקווה שהיא תהיה בהובלה אמריקאית ושלא נצטרך לפעול לבד, אבל צריך להתכונן גם לאפשרות כזו. אני גם מקווה שהתכנון יהיה בצורה כזו שההישגים יהיו שונים משתי המערכות הקודמות ולא נמצא את עצמנו במצב שבו אנחנו צריכים לצאת למערכה רביעית".

עם כל זאת, נזכיר, יש מי שסבור שהגעת נושאת המטוסים לא נועדה אלא להחליף את אחת מנושאות המטוסים שכבר נמצאות כאן וזקוקה לריענון, ואין בכך עדות למהלך מלחמתי מתקרב. פרופ' מיכאל אינו מכיר עדויות לכך, אך סבור שאם אכן יתברר שזו תכלית הגעת ה'רוזוולט' הרי שהמסקנה היא שאין לטראמפ כוונה רצינית למהלך צבאי.

"נראה לי שהנשיא טראמפ נמצא היום בנקודה שבה ברור לו שאם הוא לא יסיים את המערכה לא יהיה בארה"ב מי שיסיים את המלאכה והדבר הזה יירשם ככישלון היסטורי שלו בדברי ימי ארה"ב והעולם. לא זו המורשת שהוא ירצה להשאיר. אני מאמין שהוא מזהה כאן סיכון אמיתי על המרחב ועל העולם כולו, והאיום הזה מגיע אליו הביתה אם צריך למלט את שר האוצר למחנה צבאי מחשש לשלום משפחתו. מעצמה שתקבל דבר כזה פשטה את הרגל, ואני לא חושב שארה"ב רוצה להיות במקום הזה".