ליברמן
ליברמןצילום: Chaim Goldberg/Flash90

פופקורן חינם בקולנוע ושובר לגלידה לא מפצים ילד על מאות ימים שאבא לא בבית. חופשה זוגית לא תחזיר מקום עבודה שאבד, לא תשלים שנת לימודים שהוחמצה ובוודאי לא תאחה משבר זוגי.

אפילו הנחה בארנונה, שבהחלט ראויה ונדרשת, לא יכולה לעשות את זה. ועוד לא דיברנו על המחירים בגוף, בנפש ובחיי אדם.

את הדברים האלה כדאי להזכיר לאביגדור ליברמן, שאחרי סיבוב הפרסה שעשה בנושא הגיוס, מנסה להרגיע אותנו בהבטחות שידאג לציבור המשרת. יום אחרי השבעת הכנסת הוא צייץ: "נמשיך לפעול בכל הכח למען המשרתים חיילי הסדיר, המילואימניקים ואנשי הקבע, לא נבגוד בעקרונות שלנו".

אנחנו, מובילות פורום "שותפות לשירות", המאגד אלפי נשים דתיות־לאומיות ממשפחות מגויסות מאוד, בסדיר, במילואים ובקבע, מבקשות להזכיר לליברמן איך באמת דואגים לנו, ומה פירוש לא לבגוד בעקרונות הציונות.

אין ספק שמגיעות זכויות והטבות לציבור המשרת. את זה הבינו ואף התחילו ליישם כבר בממשלה הקודמת, וצריך להמשיך בכך. אבל כשאנחנו אומרות לנבחרי ציבור ציוניים, ולא משנה מאיזה גוש הם, "תסתכלו לנו בעיניים. אל תפנו לנו גב. אל תפקירו את ביטחון המדינה", אנחנו לא מתכוונות לכסף.

אנחנו מתכוונות לכך שמדינת ישראל לא תדרוש מאיתנו מאות ימי מילואים בשנה, בזמן שעשרות אלפי בחורים צעירים וכשירים אינם מגויסים לצה"ל.

אנחנו לא מבקשות כסף. אנחנו דורשות שמדינת ישראל תיישם את ההתפכחות מקונספציית "צבא קטן וחכם", ולא תאפשר פטור גורף לציבור החרדי. רק גידול משמעותי וקבוע של הצבא הסדיר, בדגש על לוחמים ותומכי לחימה, יוכל להבטיח חזרה הדרגתית למספר סביר של ימי מילואים בשנה. זה המפתח לשיקום שגרת המשפחה, העבודה והלימודים, שאי אפשר לתמחר או לפצות עליה בכסף.

אבל אפילו השגרה והשיקום המיוחלים אינם העיקר. לדאוג לנו, ולכל מי שחי כאן, פירושו להבטיח שלצה"ל יהיו מספיק חיילים, כעת ובעשרות השנים הבאות, כדי להתמודד עם אתגרי הביטחון בכל החזיתות. להבטיח צבא גדול וחכם, הנוכח בכל הגבולות, שיוכל למנוע הישנות של פוגרום בתוך מדינת ישראל הריבונית.

וזה בדיוק מה שחסר בהבטחות של ליברמן.

אחרי סיבוב הפרסה שעשה, וכשברור ש"מתווה ליברמן 2018" מקל אפילו בהשוואה לחוק ההשתמטות של ביסמוט, ליברמן מצהיר ביומיים האחרונים שיחוקק רק חוק גיוס שיעבור בג"ץ. אלא שהבטחה לחוק שיעבור בג"ץ אינה מספיקה. המבחן האמיתי הוא אם החוק ייתן מענה לצורכי הביטחון, לאזהרות הרמטכ"ל על המחסור החריף בחיילים ולמצבו של הציבור המשרת אחרי שלוש שנות מלחמה.

למרבה האבסורד, מנסים להעלים מהציבור שאין צורך לחוקק חוק חדש כדי לדאוג לביטחון ישראל ולסדר הכוחות החסר בצה"ל. חוק שירות ביטחון כבר קיים ותקף, ואחרי עשרות שנים הוא חל גם על הציבור החרדי. כל מה שנחוץ הוא לאכוף אותו, מה שלא קרה בממשלה הקודמת, לשלול הטבות מדינה ממי שאינו מקיים את חובתו ולהוסיף סנקציות אפקטיביות המכוונות לצעירים משתמטים. לא קשה לחשוב על אפשרויות יעילות יותר ממעצרים.

במקום זאת, ליברמן מציע שוב חוק "גיוס", שצריך נס כדי שיזכה גם להסכמת החרדים וגם לאישור בג"ץ, ולצדו מבטיח לדאוג לציבור המשרת באמצעות הטבות. אלא שהטבות, חשובות ככל שיהיו, אינן תחליף לחובת גיוס. הן לא ימלאו את השורות החסרות בצה"ל ולא יפחיתו את הנטל המוטל שוב ושוב על אותן משפחות.

וכאן המקום להזכיר גם לבנט: הכלל "רק מי שמשרת מקבל" צודק ונחוץ מאין כמוהו, וכל צעד לקידומו חשוב. אבל הוא לא מספיק.

אסור לסמוך רק על כוחות השוק שיעשו את שלהם. חלילה לנו מלאפשר שני מסלולים לגיטימיים לצעיר יהודי: תתגייס ותקבל הטבות, או לא תתגייס ולא תקבל. מתן לגיטימציה חוקית לבחירה במסלול של "לא מתגייס ולא מקבל" הוא צעד מסוכן, שעלול להיות הצעד הראשון בדרך לצבא שכיר.

בשכונה שבה אנו חיים, קיומה של מדינת ישראל תלוי בכך שצה"ל יישאר צבא העם, והשירות בו יהיה חובה על פי חוק. החובה החוקית להתגייס חייבת לעמוד בבסיס הכלל "רק מי שמשרת כחוק מקבל". הטבות למשרתים הן תוספת ראויה לחובת השירות, לא תחליף לה.

אנחנו כאן כדי להזכיר לכל מי שמעוניין להרכיב את הממשלה הבאה: הציבור המשרת יודע לזהות חקיקת השתמטות בכל תחפושת ובכל הרכב קואליציוני. אל תנסו לשטות בנו ואל תנסו לשחד אותנו.

מי שדואג לנו באמת, דואג לחובת גיוס לכלל שבטי ישראל. לא עוצרים נוח'בות עם הנחה בארנונה.

הכותבת היא ממובילות פורום 'שותפות לשרות'