
מתיחות גבוהה בקהילה היהודית בצרפת לקראת מערכת הבחירות לנשיאות ב-2027: קרוב לשבעה מכל עשרה יהודים במדינה (69%) מעידים כי ישקלו לעזוב את צרפת אם מנהיג השמאל הקיצוני, ז'אן-לוק מלנשון, ייבחר לנשיאות.
כך עולה מסקר מקיף שפרסם הוועד היהודי האמריקני (AJC) בשיתוף מכון הסקרים הצרפתי IFOP ומכון המחקר Fondapol.
מתוך שיעור זה, 40% ציינו כי ישקלו את העזיבה "בוודאות", זינוק משמעותי לעומת 57% שהשיבו כך ב-2024 ביחס לבחירת מועמד ממפלגתו "צרפת הבלתי כנועה" (LFI).
לשם השוואה, על פי נתוני הסקר שפורסמו כחלק ממדד "רדיוגרפיה של האנטישמיות בצרפת", 31% מהנשאלים ציינו כי ישקלו לעזוב אם מועמדת הימין הקיצוני, מארין לה פן, תנצח בבחירות. אולם, המגמה רחבה הרבה יותר מזהות הנשיא הבא: 64% מיהודי צרפת מצהירים כי הם שוקלים להגר מהמדינה ללא קשר לתוצאות הבחירות (לעומת 52% בלבד ב-2024), כאשר ישראל ניצבת בראש רשימת היעדים ואחריה ארצות הברית.
בראיון לעיתון "ג'רוזלם פוסט", הסבירה שרה פרז-פריינטה, ממלאת מקום מנהלת סניף AJC בפריז, כי הנתונים אינם משקפים כוונות הצבעה אלא את מפלס החרדה בקרב הקהילה.
לדבריה, בעוד שבעבר נתפס הימין הקיצוני כאיום המרכזי על יהודי צרפת בשל עברה של מפלגת "האיחוד הלאומי" שייסד ז'אן-מארי לה פן - הרי שמאז מתקפת 7 באוקטובר גינתה מארין לה פן בחריפות את חמאס ואת האנטישמיות.
מנגד, מלנשון עורר זעם עמוק בקהילה לאחר שסירב להגדיר מיד את חמאס כארגון טרור ואף כינה את האנטישמיות בצרפת תופעה "שולית". פרז-פריינטה הזהירה כי תחת הנהגתו קיים חשש לטשטוש הגבול שבין ביקורת ועוינות כלפי ישראל לבין פגיעה ביהודים.
מהממצאים עולה כי 86% מיהודי צרפת סבורים שמלנשון תורם לעליית האנטישמיות במדינה - שיעור גבוה משמעותית מזה שנרשם ביחס למנהיגת הירוקים מארין טונדלייה (68%), מנהיג המפלגה הסוציאליסטית אוליבייה פור (62%), מנהיג המפלגה הקומוניסטית פביאן רוסל (56%) ומארין לה פן (31%).
המחקר חושף תמונת מצב קשה באשר לחיי היומיום של יהודי צרפת. על פי נתוני משרד הפנים הצרפתי, במהלך שנת 2025 תועדו במדינה 1,320 תקריות אנטישמיות - ממוצע של יותר משלושה אירועים בכל יום. 82% מיהודי צרפת דיווחו כי חוו אנטישמיות במהלך חייהם, בהם 60% שספגו עלבונות ו-35% שהתמודדו עם איומים באלימות פיזית.
תחושת האיום מובילה לשינוי התנהגותי נרחב: שני שלישים מהנשאלים (66%) קבעו כי צרפת אינה מדינה בטוחה עבור יהודים, ו-69% אימצו דפוסי הסתרה והימנעות מאז 7 באוקטובר. כמעט מחצית (48%) הפסיקו לענוד סממנים דתיים במרחב הציבורי, ו-29% הסירו את המזוזות ממשקופי בתיהם - קפיצה של 10 אחוזים לעומת הסקר הקודם.
לצד הפחד ברחוב, שורר חוסר אמון עמוק במערכת אכיפת החוק: רק 22% מהנפגעים היהודים הגישו תלונה במשטרה, בעוד 75% סבורים שבתי המשפט אינם מענישים בחומרה מספקת את התוקפים, ו-70% מעריכים שמערכת המשפט מתקשה להכיר במניעים אנטישמיים.
ב-AJC מצביעים גם על פער מטריד בין ההכרה של החברה הצרפתית בבעיה לבין הנכונות לפעול נגדה. בעוד ש-79% מהציבור הכללי בצרפת מודים כי האנטישמיות החריפה בעשור האחרון, רק 38% מוכנים לצאת לרחובות ולהפגין נגדה (ירידה לעומת 46% ב-2024).
עוד עולה מהסקר כי 79% מיהודי צרפת הואשמו או נדרשו לשאת באחריות למעשי ממשלת ישראל - ובמקביל, 23% מהציבור הכללי סבורים כי מוצדק לפגוע באזרחים יהודים בשל תמיכתם האמיתית או המשוערת בישראל. בנוסף, 40% מהצרפתים רואים בהחרמת אירועים בהשתתפות אישים יהודים המזוהים כפרו-ישראלים צעד לגיטימי, ורק 46% מגדירים חרם מסוג זה כאנטישמי.
בפילוח הפוליטי בקרב הציבור הכללי, 25% ציינו רעיונות מהשמאל הקיצוני כגורם מרכזי לאנטישמיות ושיעור זהה (25%) הצביע על הימין הקיצוני. עם זאת, בקרב תומכי מפלגתו של מלנשון נרשמו שיעורים גבוהים של עמדות סטריאוטיפיות ואנטי-ישראליות: 51% הסכימו כי ליהודים יש כוח רב מדי בכלכלה ובפיננסים, 50% הביעו עמדה דומה ביחס לתקשורת, ו-81% טענו כי ישראל נוהגת בפלסטינים כפי שהנאצים נהגו ביהודים - טענה שזוכה לתמיכה גם בקרב 49% מהצעירים בצרפת בגילי 18 עד 24.