
במהלך דיון מיוחד שנערך אתמול במליאת הכנסת לציון יום הזיכרון לראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, נשא ח"כ מאיר פרוש נאום טעון שבו קישר בין מורשתו של מייסד המדינה לבין הסערות הפוליטיות סביב גיוס בני הישיבות והיחס לציבור החרדי.
לדברי פרוש, למרות התהומות האידיאולוגיים שפערו בין בן-גוריון לבין היהדות החרדית, ראש הממשלה הראשון זכה להערכה רבה בזכות החלטתו ההיסטורית להסדיר את מעמד לומדי התורה עם הקמת המדינה.
"אינני בא לטשטש את ההיסטוריה. בן-גוריון היה בר פלוגתא חריף של הציבור החרדי", פתח פרוש את דבריו במליאה, אך מיד הדגיש: "ברגע המבחן ההיסטורי הוא הבין את גודל השעה, והיה ראשון להסדרת מעמדם של בני הישיבות - ואף קודם לכן".
כדי להמחיש את עומק הכרת הטוב של הציבור החרדי כלפי ראש הממשלה המנוח, חשף פרוש אנקדוטה משפחתית מפתיעה: "הכרת הטוב הזו לא הייתה אצלנו מס שפתיים. סבי ז"ל, רבי משה פרוש, אמר קדיש לעילוי נשמתו. תארו לעצמכם - יהודי חרדי, איש ירושלים, אומר קדיש על יריב אידיאולוגי מובהק מתוך הערכה עמוקה לזכות שעמדה לו".
בהמשך נאומו ניתח פרוש את הרקע ההיסטורי להקמת המדינה לאחר השואה, וטען כי בן-גוריון פעל מתוך הבנה שהעם היהודי השסוע זקוק ללכידות פנימית, שממנה נולדו מסמך הסטטוס-קוו וההסדרים מול עולם הישיבות.
"בן-גוריון לא היה חבר אגודת ישראל, בלשון המעטה. הוא לא למד בישיבה, וגם לא שלח את בניו ללמוד בישיבה. אבל הוא הבין אמת פשוטה: בתקופה שנדרשת בה אחדות, לא פוגעים באלו שלומדים תורה", הצהיר חבר הכנסת.
פרוש השווה בין האתגרים של ראשית המדינה לבין המצב הנוכחי של העם היהודי בארץ ובעולם, על רקע המלחמה והעלייה החדה באנטישמיות בתפוצות, ומתח ביקורת חריפה על התנהלות גורמים במערכת הפוליטית בשנים האחרונות.
"עצוב מאוד שבמשך שלוש השנים האחרונות, דווקא בתקופה הזו כאשר היו סיבות טובות לאחדות בעם יותר מתמיד, היו כאלו שבחרו לפעול הפוך מבן-גוריון: לפגוע בלומדי התורה, להסית נגדם, לבייש אותם ולקרוע את העם בנושא כל כך רגיש", תקף פרוש.
לקראת סיום דבריו הפנה ח"כ פרוש אצבע מאשימה כלפי פוליטיקאים שלטענתו משנים את יחסם לחרדים בהתאם לצרכים קואליציוניים: "עוד יותר עצוב לגלות היום, אחרי קמפיין בחירות רווי הסתה, שברגע שהאינטרס הפוליטי משתנה - פתאום כל השיח כלפי החרדים מתהפך לטובה".
לדבריו, גם אם ההתבטאויות הקשות בעבר נבעו משיקולים פוליטיים צרים ולא משנאה אמיתית, הנזק שנגרם לחברה הישראלית נותר בעינו: "הפגיעה והצלקות אינן חולפות באותה מהירות שבה משתנה האינטרס הפוליטי". את נאומו חתם בקריאה להתעלות מעל המחלוקות הפנימיות ולבחור בדרך של אחדות אל מול האתגרים הביטחוניים והמדיניים הניצבים בפני ישראל.