קיבלו החלטות דרמטיות. נתניהו וסמוטריץ'
קיבלו החלטות דרמטיות. נתניהו וסמוטריץ'צילום: חיים צח, לע"מ

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים על צמיחה שנתית של המשק הישראלי ב-8 אחוזים, נתון שמקבל משמעות מיוחדת כאשר זוכרים שאנחנו עדיין בתקופת מלחמה. הכלכלן ארז צדוק, מנכ"ל 'אביב בית השקעות', מתייחס לנתונים בראיון לערוץ 7.

בניגוד לפרשנים ומומחים רבים, אומר צדוק כי הוא ממש לא מופתע לנוכח הנתונים. "ההייטק הישראלי בשיא של כל הזמנים בגיוסי הון ואקזיטים, המכירות הביטחוניות בשיא של כל הזמנים, משקיעים בבורסה הישראלית בשיא של כל הזמנים. זה מפתיע רק את מי שמאזין לערוצים הלא נכונים ואת מי שמאמין לסוכנויות הדירוג הבינלאומיות".

"בשלוש השנים האחרונות הפכה מדינת ישראל ממדינה שמפחדת מהצל של עצמה, למעצמה כלכלית וביטחונית", אומר צדוק ומוסיף כי גם בכלכלה העולם מתחבר לחזקים. "העולם אוהב אותנו כשאנחנו חלשים פגיעים ומפסידים, אהבו אותנו באוסלו ובהתנתקות. היום העולם רשמית לא אוהב אותנו, אבל קונה מאיתנו ועושה איתנו עסקים. העולם עושה עסקים עם חזקים".

ובאשר לחרמות הכלכליים על תוצרת ישראל, אומר צדוק כי לרוב מדובר בשמועות בלבד, וברזיל היא אחת הדוגמאות הבולטות לכך: "נשיא ברזיל, מהמזוהים עם המחרימים ומי שהשווה אותנו למשטר הנאצי, ואתמול הגיע לנתב"ג מטוס מטען של חיל האוויר הברזילאי כדי לקחת את המל"טים שהוא קנה מאלביט...".

"אם לפני שנתיים-שלוש, כשנלחמנו בעזה והעולם יצא נגדנו, מדינות קנו מאיתנו בעילום שם, ושמענו על עסקאות במיליארדים עם מדינות שביקשו לשמור על עילום שם, היום מדינות מתגאות בכך שהן מקימות מפעלים יחד איתנו. הבעיה שלנו היא כושר ייצור כי אנחנו לא עומדים בביקוש ומקימים מפעלים באירופה", אומר צדוק וקובע כי בשטח אירופה נכנעת להמון המוסלמי שבוזז אותה, אך במקביל היא קונה מישראל.

לדבריו אלה הוא מוסיף ומציין כי גם לא נכון לחשוב שהציבור האירופי לא אוהב את ישראל. להערכתו ולתחושתו, "הציבור האירופי איתנו והממשלות הן שנכנעות ללחץ הפרוגרסיבי וללחץ הפוליטי שיש עליהן. בפועל, בכל פעם כשיש חרם על מוצר ישראלי הוא נעלם מהמדפים".

אז למה כל זה קורה? איך הגענו לנתונים המרשימים הללו? ארז צדוק מציין בראש ובראשונה את המוח היהודי כגורם משמעותי שהביא להישגים הללו. לכך הוא מוסיף נתונים נוספים: "רוב הטכנולוגיות היום יצאו מהיחידות המיוחדות בצבא. השילוב של היכולת של הישראלים לזהות את הדבר הבא בטכנולוגיה העולמית ולהיות שם, זו יכולת מופלאה שנובעת גם מהצרכים שלנו כמדינה. אנחנו מובילים בסייבר ובטכנולוגיות המתקדמות. חברות מובילות מקימות כאן עוד ועוד מרכזי פיתוח ומשקיעים מחפשים כאן סטארטאפים וחברות הייטק. כשאנחנו חזקים עושים איתנו עסקים. אנשים אוהבים לעשות עסקים עם מי שמצליח".

עוד מעיר צדוק כי אכן חלק מהצמיחה נובע מהמלחמה עצמה. הוא מספר כי ביולי 2023 שיגר הוא עצמו מכתב למשקיעים ובו כתב שאם תפרוץ מלחמה לא נכון יהיה למכור מניות. גם אם לא נעים לומר זאת במפורש, "מלחמות עושות טוב לשוק המניות. שוקי מניות נוטים לעלות בתקופת מלחמה. זה קורה אחרי תחילת המלחמה, שאז יש מי שנכנסים להיסטריה ומוכרים, אבל מלחמה יוצרת מחסור שמניע את גלגלי הכלכלה. הנדל"ן והתעשיות הביטחוניות עובדים יותר קשה בתקופת מלחמה וכל המעגלים שסביבם צומחים, הציבור מרגיש צורך לפצות את עצמו בקניית ריהוט, ביגוד ונסיעות לחו"ל". כל אלה מייצרים תנופה כלכלית משמעותית.

לשאלתנו אם התקבלו החלטות ברמה ממשלתית שתרמו גם הן להישגים הכלכליים הללו, משיב צדוק בחיוב ומרחיב: "משרד האוצר הישראלי בקדנציה הזו קיבל החלטות מהקשות שמשרדי אוצר היו צריכים לקבל. ניהול משרד אוצר בתקופת שלום זה קל יחסית, אבל בזמן מלחמה זה כולל החלטות מאוד קשות. צריך להחליט כמה גרעון מוכנים לספוג, לדעת לשווק את הגירעון לקרן המטבע הבינלאומים ולגופים אחרים, לדעת להתנהל מול גופים בינלאומיים, לשמור על יחס חוב-תוצר".

"הכי פופוליסטי וקל לאוצר היה לעצור את מנועי הצמיחה כי צריך את הכסף למלחמה, אבל לא היינו מקבלים צמיחה כזו. האוצר אמר שצריך תקציב למלחמה, אבל צריך לנהל אותו נכון ולשמור על פרמטרים מקרו כלכליים ולשמר מנועי צמיחה מסוימים ולבצע רפורמות, שלא כולן עברו בגלל כמה חברי כנסת קומוניסטים בליכוד. לנהל את כל זה ולהגיע למספרים האלה אחרי שלוש שנות מלחמה זה נובע מהחלטות של הממשלה, של שר האוצר ושל ראש הממשלה".