הפרלמנט האיטלקי
הפרלמנט האיטלקיצילום: iStock

הפרלמנט האיטלקי אישר סופית חוק חדש למאבק באנטישמיות, המעגן את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA) במסגרת המדיניות הלאומית של איטליה.

החוק אושר בבית התחתון ברוב של 147 תומכים מול 93 מתנגדים וחמישה נמנעים, על רקע עלייה משמעותית במספר התקריות האנטישמיות במדינה ומחלוקת ציבורית בשאלת השפעתו על חופש הביטוי.

על פי דיווח סוכנות הידיעות AP, החוק משלב באופן רשמי את הגדרת IHRA באסטרטגיה האיטלקית הקיימת להתמודדות עם אנטישמיות וקובע הנחיות ליישומה. עם זאת, הוא אינו יוצר עבירות פליליות חדשות ואינו מוסיף עונשים על אלה הקבועים כיום בחוק.

החקיקה קודמה על רקע נתונים המצביעים על עלייה ניכרת בתקריות אנטישמיות באיטליה, במיוחד מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שהתפתחה בעקבותיה ברצועת עזה.

לפי נתוני המרכז למעקב אחר אנטישמיות של קרן CDEC, בשנת 2025 תועדו באיטליה 963 תקריות אנטישמיות, עלייה של כ-10% לעומת שנת 2024. מדובר ביותר מפי שניים ממספר התקריות שנרשמו בשנת 2023 ובפי חמישה מהנתון בשנת 2022. לדברי חוקרים, גם במהלך 2026 נותר מספר התקריות ברמה גבוהה דומה.

תומכי החוק טוענים כי הנתונים מחייבים את הרשויות לאמץ כלים ברורים יותר לזיהוי אנטישמיות ולהתמודדות עמה. מנגד, מתנגדי החקיקה חוששים כי ההגדרה שאומצה עלולה לשמש להגבלת ביקורת פוליטית על ישראל.

מריו ונציה, נשיא קרן מוזיאון השואה ברומא, הגן על החוק והדגיש כי יש להבחין בין ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל לבין ערעור על עצם זכות קיומה של המדינה.

"ביקורת על הממשלה היא בהחלט מקובלת ואף רצויה. אבל הטלת ספק בעצם קיומה של מדינת ישראל היא עניין אחר", אמר ונציה.

לדבריו, החוק אינו מונע ביקורת על מדיניות ישראל. הוא ציין כי במהלך הדיונים בפרלמנט הוסרו מהנוסח סעיפים שהיו אמורים להוסיף ענישה פלילית.

המחלוקת המרכזית סביב החקיקה נוגעת להגדרת האנטישמיות של IHRA ולדוגמאות הנלוות אליה. ההגדרה מתארת אנטישמיות כ"תפיסה מסוימת של יהודים, שעשויה לבוא לידי ביטוי בשנאה כלפי יהודים".

לצד ההגדרה מופיעות דוגמאות להתבטאויות ולמעשים העשויים להיחשב אנטישמיים, ובהן שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, השוואת מדיניות ממשלת ישראל למדיניות גרמניה הנאצית והטלת אחריות קולקטיבית על יהודים בשל פעולותיה של מדינת ישראל.

המתנגדים לאימוץ הרשמי של ההגדרה טוענים כי חלק מהדוגמאות הללו עלולות להתפרש באופן שיגביל דיון פוליטי. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל התנגד להגדרת IHRA בשל החשש שהדוגמאות הנלוות אליה ישמשו לצמצום חופש הביטוי המוגן במשפט זכויות האדם הבינלאומי.

הגדרת IHRA כבר זכתה להכרה מצד אלפי ארגונים ומוסדות ברחבי העולם, ובהם משרד החוץ האמריקני, אוניברסיטאות ותאגידים גדולים. עשרות מדינות בארצות הברית, לצד מחוז קולומביה שבו נמצאת וושינגטון הבירה, אימצו את ההגדרה או הביעו בה תמיכה.

בין המדינות שאימצו את ההגדרה נמנות קנדה, גרמניה, בריטניה, אוסטריה, רומניה, צ'כיה ובולגריה. בשנת 2017 אישר הפרלמנט האירופי החלטה הקוראת למדינות החברות באיחוד האירופי ולמוסדותיהן להשתמש בהגדרת IHRA במסגרת המאבק באנטישמיות.