
סטודנטים יהודים לרפואה בארצות הברית חוששים לחשוף את זהותם בשל השלכות אפשריות על לימודיהם ועתידם המקצועי, אנשי צוות רפואי מתלבטים אם להזדהות כיהודים במקום עבודתם, ומטופלים חוששים שזהותם הדתית תשפיע על הטיפול שיקבלו.
נתונים אלה עולים משלושה מחקרים איכותניים שפרסמה היום (רביעי) הליגה נגד השמצה, הבוחנים את חוויותיהם של יהודים במערכת הבריאות האמריקאית.
המחקרים, שנערכו באמצעות קבוצות מיקוד וראיונות עם 115 משתתפים, מתעדים עדויות על הטרדות, הדרה, חשש מאפליה וקשיים בקבלת התאמות לצרכים דתיים. בליגה נגד השמצה מדגישים כי מדובר במדגמים שאינם מייצגים את כלל מערכת הבריאות בארצות הברית, ולכן אין להסיק מהם על היקף התופעה, אך טוענים כי העדויות מצביעות על בעיות המחייבות התייחסות מצד מוסדות רפואיים.
המחקר, שכותרתו "אנטישמיות במערכת הבריאות האמריקאית: בחינה איכותנית של חוויותיהם של סטודנטים יהודים לרפואה, אנשי מקצוע בתחום הבריאות ומטופלים יהודים", כולל שלושה דוחות נפרדים שנערכו על ידי המכון לדירוג ולהערכה של הליגה נגד השמצה (RAI). המחקר שעסק בסטודנטים לרפואה נערך בשיתוף האיגוד הרפואי היהודי האמריקאי (AJMA).
אחת העדויות הבולטות נאספה מאיש מקצוע בתחום הבריאות, שסיפר כי הומלץ לו שלא לחשוף את יהדותו מחשש שהדבר ישפיע על הטיפול במטופלים.
"באחת הפעמים נאמר לי למעשה לעולם לא לחשוף שאני יהודי, משום שהדבר עלול להשפיע על הטיפול במטופלים", סיפר. לדבריו, האדם שהשיא לו את העצה אמר: "אולי עדיף שלא תענה יותר על השאלה הזאת, ופשוט תתחמק ממנה איכשהו, כי השם שלך נשמע יהודי מדי".
במסגרת המחקר השתתפו 31 סטודנטים יהודים לרפואה, 44 אנשי מקצוע בתחום הבריאות ו-40 מטופלים יהודים. העדויות שנאספו נוגעות לשלבים שונים במפגש עם מערכת הבריאות, החל מהכשרה רפואית, דרך עבודה במוסדות רפואיים ועד לקבלת טיפול כמטופלים.
הסטודנטים לרפואה תיארו חשש שהזדהות כיהודים או כישראלים תפגע בסיכויי הקבלה שלהם ללימודים, בציוניהם או באפשרותם להתקבל להתמחות רפואית. חלקם סיפרו כי בחרו להצניע את זהותם, ואחרים דיווחו על אמירות אנטישמיות, בידוד חברתי וחוסר היכרות עם הזהות היהודית ועם ביטויי אנטישמיות בסביבת הלימודים.
גם בקרב אנשי המקצוע בתחום הבריאות עלו התלבטויות בנוגע לחשיפת הזהות היהודית. משתתפים סיפרו כי שקלו אם לענוד סממנים יהודיים, לדבר בגלוי על יהדותם או לבקש התאמות שיאפשרו להם לקיים את אורח חייהם הדתי.
חלק מאנשי המקצוע דיווחו על חוויות של אנטישמיות מצד עמיתים לעבודה, ממונים ומטופלים, וכן במסגרת קשרים ורשתות מקצועיות.
הדוח שעסק במטופלים יהודים העלה חששות מסוג אחר. חלק מהמשתתפים סיפרו כי תהו אם חשיפת יהדותם עלולה להשפיע על היחס שיקבלו מהצוות הרפואי ועל איכות הטיפול. במקרים מסוימים העדיפו לפנות לאנשי מקצוע שנתפסו בעיניהם כבטוחים יותר.
מטופלים נוספים תיארו קשיים בקבלת ארוחות כשרות, בגישה לשירותי רבנות בבתי חולים ובאפשרות לשמור שבת במהלך אשפוז או טיפול רפואי.
לצד העדויות על קשיים ואפליה, המחקרים הציגו גם דוגמאות להתנהלות חיובית במוסדות רפואיים. בין היתר הוזכרו אנשי סגל ועמיתים שהעניקו תמיכה למשתתפים יהודים, רשתות עובדים יהודיות, שירותי רבנות, אפשרויות לקבלת מזון כשר והתאמות נוספות לצרכים דתיים.
מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט, הביע דאגה מהעדויות והדגיש את החשיבות של תחושת הביטחון והאמון בין מטופלים לאנשי הצוות הרפואי.
"כאשר אדם נכנס לבית חולים, הוא מפקיד את בריאותו, ולעיתים גם את חייו, בידיו של אדם אחר. הדבר האחרון שהוא צריך לדאוג לגביו הוא האם היותו יהודי ישפיע על הטיפול שיקבל", אמר גרינבלט.
לדבריו, החששות המתועדים אינם מוגבלים למטופלים בלבד, אלא נוגעים גם לאנשי הצוות ולדור הבא של הרופאים.
"ובכל זאת, העדויות המדאיגות הללו חושפות מטופלים החוששים לחשוף את זהותם, סטודנטים לרפואה החוששים לעתידם ואנשי מקצוע בתחום הבריאות החשים שעליהם להסתיר את זהותם היהודית", הוסיף.
גרינבלט הזהיר כי מצב כזה עלול לפגוע בערכים שעליהם מבוססת מערכת הבריאות. "הדבר מערער את היסודות שעליהם צריכה מערכת הבריאות להתבסס: חמלה, אמון וההבטחה שכל אדם יזכה ליחס מכבד ומכובד".
גם מנכ"לית האיגוד הרפואי היהודי האמריקאי, אוולין שקמן, התייחסה לממצאים הנוגעים לסטודנטים לרפואה והביעה חשש מהשפעת האנטישמיות על הכשרתם ועל עתידם המקצועי.
"אנחנו רואים סימנים לכך שהאנטישמיות מכה שורשים דווקא במוסדות האחראים להכשרת דור הרופאים הבא ולטיפול בקהילות שלנו", אמרה.
לדבריה, "סטודנטים יהודים לרפואה מתארים כיצד הם מסתירים את זהותם, חוששים מפעולות תגמול ותוהים האם יוכלו לפתח קריירה מקצועית מבלי להתמודד עם אפליה".
שקמן הדגישה את אחריותם של מוסדות ההכשרה הרפואית להתמודד עם גילויי אפליה ולשמור על סביבת לימודים מקצועית ומכבדת.
"חוויות אלה צריכות להדאיג כל מי שמאמין ביושרה של מקצוע הרפואה. על בתי הספר לרפואה מוטלת האחריות לא רק להכשיר רופאים לעתיד, אלא גם להבטיח שלדעות קדומות ולאפליה לא יהיה מקום בסביבות שבהן הם לומדים, מתמחים ובסופו של דבר מטפלים במטופלים", אמרה.
