
בית המשפט העליון מתח היום (רביעי) ביקורת חריפה על התנהלות הכנסת והממשלה סביב יישום החוק המחייב התקנת מצלמות בבתי חולים גריאטריים, לאחר שבמשך קרוב לשבע שנים לא הושלם תיקון ההוראות שהתבררו כבלתי ניתנות ליישום במתכונתן הנוכחית.
הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הורה למחוק את העתירה שהגיש איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל באמצעות עו"ד אילן בומבך, אך במקביל האריך עד ל-1 בינואר 2028 את צו הביניים המעכב את יישום הוראות החוק הנוגעות להתקנת מצלמות במרחב הפרטי. עוד נקבע כי המדינה והכנסת ישלמו לעותר הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
"המצב שאליו נקלענו בבירור העתירה הוא יוצא דופן ומעורר אי-נחת מהיבטן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת", כתבה השופטת ברק-ארז בפסק הדין.
לדבריה, "בשלב הנוכחי אין עוד חולק על כך שהיבטים מסוימים בחוק שנחקק אינם בני-יישום במתכונתו הנוכחית".
בג"ץ התייחס לחוק לתיקון פקודת בריאות העם, שאושר בשנת 2019 ונועד, בין היתר, להסדיר התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבתי חולים גריאטריים. החוק פורסם בינואר 2019 ונקבע כי ייכנס לתוקף שנה לאחר מכן.
לקראת מועד תחולתו, בסוף שנת 2019, הגיש איגוד בתי אבות ודיור מוגן עתירה שביקשה לדחות את יישומו בשנה נוספת. האיגוד לא תקף את עצם החקיקה במישור החוקתי, אלא הצביע על קשיים מעשיים, ובהם הצורך בהיערכות תקציבית ופערים טכנולוגיים שלא אפשרו, לטענתו, לעמוד בדרישות החוק במועד שנקבע.
בעיה נוספת שעלתה בעתירה הייתה היעדרה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בעקבות התפזרות הכנסת ה-21 והכנסת ה-22. בהיעדר הוועדה לא ניתן היה לאשר צו של שר הבריאות לדחיית תחולת החוק, אף שהחוק עצמו העניק לשר סמכות לדחות את יישומו בכפוף לאישור הוועדה.
בדיון שהתקיים בינואר 2020 התברר כי גם נציגי המדינה מכירים בקשיים הנוגעים להתקנת מצלמות במרחב הפרטי. בהסכמת הצדדים הוציא בית המשפט צו ביניים שעיכב את יישום ההוראות הללו, וביקש מהמדינה להגיש עדכונים על התקדמות הטיפול בנושא.
אלא שהקשיים לא נפתרו. בשנים שלאחר מכן ביקשה המדינה שוב ושוב ארכות, בתחילה בשל מגפת הקורונה ובהמשך על רקע עבודת מטה שנערכה במשרד הבריאות. במסגרת הבדיקות נבחנו פתרונות טכנולוגיים שונים, ואף פורסם קול קורא לציבור במטרה לבחון אפשרויות ליישום החוק.
בהמשך הגיעו גורמי הממשלה למסקנה כי יש צורך בתיקון נקודתי של החקיקה. בנובמבר 2024 הודיעה המדינה לבית המשפט כי שר הבריאות החליט לפעול לתיקון דרישות החוק הנוגעות לצילום במרחב הפרטי.
אולם גם לאחר ההחלטה לא הושלם הליך החקיקה. בעדכון שהגישה המדינה ביולי 2026 נמסר כי טיוטת תזכיר החוק עדיין מצויה בעבודה בין משרדי הממשלה, והתבקשה ארכה נוספת של חצי שנה.
"נעשה פה אפוא מעשה של 'נחוקק ונשמע' - קודם נחקק התיקון שנועד לשנות סדרי בראשית מבחינת יצירת חובות בנושא התקנת מצלמות בבתי אבות ורק לאחר מכן התברר שקיימות בעיות בלתי פתירות (לעת הזו) בכל הנוגע ליישום", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט הבהיר כי לאורך השנים ניתנה למדינה שהות להתמודד עם הקשיים, תוך התחשבות בנסיבות החריגות שליוו את ההליך, ובהן המשבר הפרלמנטרי, מגפת הקורונה והמלחמה.
עם זאת, השופטים קבעו כי אין הצדקה להמשיך ולהותיר את העתירה תלויה ועומדת לאחר תקופה כה ממושכת.
במהלך הדיונים האחרונים ביקשו המדינה, האיגוד העותר והכנסת להשאיר את העתירה פתוחה, כדי לאפשר המשך דיווחים לבית המשפט. המדינה הציעה לחלופין להותיר את צו הביניים בתוקף לשנה נוספת אם העתירה תימחק, ואילו האיגוד ביקש שלא לקבוע מועד לפקיעת הצו. הכנסת סברה כי במקרה של מחיקת העתירה אין מקום להמשיך את תוקפו.
בית המשפט דחה את הבקשה להותיר את ההליך פתוח, וקבע כי לאחר שהמדינה התחייבה לפעול לתיקון החוק, אין עוד צורך בפיקוח שיפוטי שוטף על התהליך.
"משיבי המדינה הצהירו כי הם מחויבים לתיקון החוק. אין צורך בפיקוח של בית המשפט על התהליך", נקבע בפסק הדין.