הקרבן שבאמצע
הקרבן שבאמצעצילום: אייסטוק

ילד שנמצא בעיצומו של סכסוך גירושים עלול למצוא את עצמו נדרש לבחור צד בין שני האנשים הקרובים אליו ביותר. כאשר המאבק בין ההורים פוגע בקשר שלו עם אחד מהם, התוצאה עלולה ללוות אותו שנים ארוכות.

לקראת יום הילד הבינלאומי, שיצוין מחר (שישי), מזהירה עו"ד רומי קנבל, יו"ר מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין ויו"ר המכון למניעת ניכור הורי ומשפחתי מיסודו של אלכס סקלר, מפני היקפה של תופעת הניכור ההורי בישראל וקוראת למדינה להתערב באמצעות חקיקה.

"התופעה שכיחה ביותר בישראל", קובעת קנבל בשיחה עם ערוץ 7. "מדובר בתופעה עצובה ומדאיגה". לדבריה, במשך שנים התבסס העיסוק בנושא בעיקר על התרשמויות של אנשי מקצוע ומשפחות שנפגעו, אולם סקר שערכה לאחרונה חברת גיאוקרטוגרפיה מצביע, לטענתה, על היקף רחב מכפי שהוערך בעבר.

על פי הנתונים שהציגה, 60 אחוזים מהנשאלים מכירים מקרים של ניכור הורי בעקבות מאבקי גירושים, ו-84 אחוזים סבורים שיש להתערב בתופעה. קנבל מדגישה כי מבחינתה הנתונים מחייבים שינוי בגישת המדינה. "בעבר דיברנו מתוך תחושות ורגשות, אבל באחרונה נערך סקר על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה לבחינת היקף התופעה, ומתברר שההערכה שלנו הייתה הערכת חסר", היא אומרת.

אלא שמבחינת קנבל, השאלה המרכזית אינה רק כמה משפחות מתמודדות עם ניכור הורי, אלא מה קורה לילדים שנמצאים בתוכן. היא מבקשת להסיט את מרכז הדיון מהמאבק בין ההורים אל הפגיעה האפשרית בילד עצמו. "המדינה חייבת להגן בחקיקה כדי שהילד לא יהיה כלי במאבק המשפטי בין המבוגרים", היא אומרת.

קנבל מתארת את הניכור ההורי כפגיעה בקטין חסר ישע, ומזהירה כי הנזק אינו מסתיים בהכרח כאשר הליך הגירושים מסתיים או כאשר הילד מתבגר. לדבריה, במסגרת פעילות המכון פגשה לאחרונה מבוגרים שחוו ניכור הורי בילדותם וסיפרו על השלכות שהם מייחסים לחוויה הזאת גם שנים לאחר מכן.

"מדובר בפגיעה בקטין חסר ישע. ככל שאנחנו יורדים לעומק התופעה, אנחנו מבינים כמה חמורה הפגיעה שחווה הילד וכמה קשה יהיה לתקן את זה בעתיד", היא אומרת. לדבריה, אותם בוגרים סיפרו כי הפכו לילדים מרצים, וכי בבגרותם התקשו במערכות יחסים, בהתמקדות בעבודה ובהתמודדות עם אתגרים נוספים.

לדבריה, התופעה אינה מוגבלת לאבות או לאימהות, ואינה מאפיינת מגזר מסוים. היא עשויה להתרחש במשפחות מרקעים שונים, כאשר סכסוך בין מבוגרים משפיע על הקשר של הילד עם אחד מהוריו או עם בני משפחה נוספים. בשל כך, היא סבורה שההתמודדות אינה יכולה להישאר רק בידי המשפחות והגורמים המטפלים, אלא מחייבת כלים ברורים בחוק.

אחד השינויים המרכזיים שהמכון מבקש לקדם נוגע למהירות הטיפול בבתי המשפט. קנבל מסבירה כי כאשר מוגשת טענה לפגיעה בקשר בין ילד להורה, יש חשיבות מכרעת לזמן שחולף עד לבירורה. לדבריה, כיום קיימים נהלים הנוגעים לטיפול במקרים כאלה, אך היא מבקשת לעגן בחוק חובה לקיים דיון בתוך ימים בודדים.

לצד קביעת לוחות זמנים מחייבים, קנבל מצביעה על מחסור באנשי מקצוע בעלי מומחיות בתחום. לדבריה, כדי שבית המשפט יוכל לקבל החלטה מבוססת, עליו להיעזר במומחים המסוגלים לבחון את היחסים במשפחה, את נסיבות הסכסוך ואת מצבו של הילד. במכון שבראשו היא עומדת פועלים גם להכשרת אנשי מקצוע שיוכלו לסייע בכך.

"הקטין שבוי וחטוף בתוך הסכסוך הזה", היא אומרת, וקוראת לקבוע בחוק גם סנקציות כלפי הורה שנמצא כי הוא פוגע בקשר של הילד עם ההורה האחר או עם בני משפחתו. לדבריה, ללא כלים אפקטיביים ומהירים, בית המשפט עלול להתקשות לעצור את הפגיעה בזמן.

עם זאת, סוגיית הניכור ההורי מעוררת גם שאלה מורכבת: כיצד ניתן להבחין בין הורה שפועל להרחיק ילד מההורה האחר ללא הצדקה לבין הורה שמנסה להגן על ילדו מפני פגיעה אמיתית? במאבקי גירושים, שני הצדדים עשויים להציג את אותה התנהלות בדרכים שונות, והכרעה שגויה עלולה לפגוע בילד.

קנבל אינה מתעלמת מהקושי הזה. "לא אזלזל בתלונות אמיתיות ולגיטימיות, אבל מי שאמור לבחון את הדברים הוא בית המשפט", היא מבהירה. לשיטתה, תפקידם של בית המשפט ושל אנשי המקצוע המסייעים לו הוא לברר את העובדות ולהבחין בין חשש מבוסס לפגיעה בילד לבין טענות שאין להן בסיס.

לדבריה, רק לאחר בירור מקצועי ומשפטי ניתן לקבוע אם מדובר בניכור הורי. כאשר נקבע שטענה נגד אחד ההורים אינה מבוססת ושנעשה בה שימוש כדי לפגוע בקשר עם הילד, היא סבורה שיש לאפשר לבית המשפט לפעול במהירות ולהטיל סנקציות מתאימות.

אחד הכלים שהיא מציעה לבחינת הטענות הוא בדיקת מערכת היחסים המשפחתית לפני פרוץ סכסוך הגירושים. לדבריה, התבוננות באופן שבו התנהלו היחסים בין הילד להוריו בעבר עשויה לסייע להבין אם קיימת סיבה ממשית להרחיקו מאחד מהם, או שמדובר בטענה שעלתה כחלק מהמאבק בין ההורים.

קנבל מדגישה כי המטרה אינה להמעיט בחשיבותן של תלונות על פגיעה אמיתית, אלא להבטיח שכל מקרה ייבחן באופן מקצועי ומהיר. "אם מישהו פוגע בקטין חסר ישע חובה לטפל בתלונות באופן מיידי", היא אומרת.

המאבק לשינוי המצב המשפטי כבר הגיע לכנסת, אך טרם הניב חקיקה. לדברי קנבל, עד כה הוגשו שתי הצעות חוק העוסקות בנושא, אולם שתיהן לא הבשילו לחוק מחייב. במכון למניעת ניכור הורי ומשפחתי ממשיכים לפעול לקידום הסדרה שתעניק לבתי המשפט כלים להתמודדות עם מקרים שבהם נפגע הקשר בין ילדים להוריהם.

לקראת יום הילד הבינלאומי מביעה קנבל תקווה כי הנושא יזכה להסכמה רחבה מצד הקואליציה והאופוזיציה. היא מבקשת לקדם חקיקה שתחייב בירור מהיר של תלונות, תאפשר הסתייעות במומחים ותסדיר את סמכויות בתי המשפט במקרים שבהם נקבע כי הורה פוגע בקשר של ילדו עם ההורה האחר.