
חפירות ארכיאולוגיות שנערכו לאחרונה באתר ההנצחה למחנה הריכוז דכאו שבדרום גרמניה חשפו שכבות אפר מעורבות בשברי עצמות סמוך למתחם המשרפות לשעבר, שלפי הערכת החוקרים מקורן בשרידי אדם שגופותיהם נשרפו במחנה.
החפירות בוצעו במסגרת עבודות ההכנה לעיצובו המחודש של האתר, בפיקוח הרשות לשימור אתרים של מדינת בוואריה ובשיתוף צוות חוקרים מאוניברסיטת מינסטר.
במהלך העבודות אותרו בכמה נקודות בשטח שכבות אפר, שברי עצמות וחומרים שרופים נוספים.
בשל הקרבה הפיזית למתחם המשרפות, מעריכים החוקרים כי מדובר בשרידים של אסירי המחנה שנספו במקום. הנהלת אתר ההנצחה בדכאו הגדירה את הממצאים כבלתי צפויים ובעלי חשיבות היסטורית.
במקביל לחשיפת שרידי האדם, איתרו החוקרים שרידים של מתחם שבו פעלו כלבי השמירה של אנשי האס־אס. בחפירות נחשפו יסודות שמורים של לפחות 35 מכלאות ששימשו את יחידת הכלבים, שהוקמה בשנת 1942 סמוך למשרפות לשם שמירה על האסירים והטלת אימה עליהם.
עוד העלה המחקר כי באותו מתחם פעלה גם ההנהלה המנהלית של המשרפות, שריכזה את תיעוד וארגון שריפת הגופות - ממצא המחדד את הזיקה התפעולית בין מתקני המחנה השונים.
מנהלת אתר ההנצחה בדכאו, ד"ר גבריאלה המרמן, מסרה כי הממצאים מרחיבים את הידע על מערך ההפעלה של יחידת הכלבים ועל הקשר בינה לבין מתחם המשרפות כחלק ממנגנון הדיכוי במחנה.
באשר לשרידי האדם, ציינה המרמן כי הנהלת האתר מקיימת שיח עם הגופים המייצגים את קבוצות הנספים כדי לקבוע את אופן הטיפול בממצאים ואת דרכי ההנצחה באתר שבו התגלו.
מתיאס פייל, העומד בראש הרשות לשימור אתרים של מדינת בוואריה, ציין כי ככל שמספר עדי הראייה הישירים פוחת, גובר משקלן של העדויות הפיזיות הנחשפות בשטח. לדבריו, "האדמה הופכת לעד האחרון, שאינו ניתן לשיחוד, לפשעי הנאצים".
מחנה דכאו, שהוקם בשנת 1933 סמוך למינכן, היה מחנה הריכוז הראשון שהקימה גרמניה הנאצית ושימש דגם למחנות נוספים. לאורך שנות קיומו נכלאו בו עשרות אלפי בני אדם, ובהם יהודים ואסירים מקבוצות נוספות, שרבים מהם מתו כתוצאה מרעב, מחלות, עבודות כפייה והתעללות. לפי נתוני אתר ההנצחה, לפחות 41,500 בני אדם נרצחו במחנה המרכזי וברשת מחנות המשנה שלו עד לשחרורו בשנת 1945.