
מפלגות האופוזיציה לא ממתינות להקמת הממשלה הבאה וכבר מקימות ועדות שיפרקו ויבטלו את חוקי הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. היו"ר לשעבר של ועדת החוקה של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מתייחס בראיון לערוץ 7 למתקפת החקיקה הזו.
"זה לא קל להם", מבשר חבר הכנסת רוטמן ומזכיר את המוקש הראשון שאיתו לא ניתן היה להתמודד עם הקמתה של הועדה בראשותו של חבר הכנסת גלעד קריב, ועדה שנועדה לדון בביטול חקיקת חוק היועמ"ש, אך בעקבות פעילות שהובילו רוטמן וחבריו נאלץ קריב להודיע כי לא ינהל את דיוני הוועדה, מאחר ותיק החקירה בעניינו עודו תלוי ועומד ונתון להכרעתה של היועמ"שית.
"לא נוותר להם על אף שעל. אנחנו מתורגלים גם בעבודה אופוזיציונית וגם בעבודה קואליציונית", אומר רוטמן המזכיר כי חוק סמכויות היועמ"ש, החוק שבו לא יתקיים דיון בניהולו של קריב, הוא החוק הדחוף ביותר מאחר והוא אמור להיכנס לתוקף בעוד פחות מחודש.
להערכתו של רוטמן בליץ הוועדות לביטול חוקי הרפורמה לא נועד אלא לצורכי הבחירות הבאות. בעיניו מדובר בסימן מעודד שלפיו גם באופוזיציה קיימת תחושה שאין מנוס מבחירות נוספות שיתקיימו בתוך זמן קצר, ומשום כך מובילים שם את אותן ועדות כחלק מקמפיין ותו לא.
רוטמן מציין כי לצד תקוותו שלו להקמתה של ממשלת אחדות, במפלגת הדמוקרטים קיימת הבנה שאם תוקם ממשלה שכזו הם לא ייקחו בה חלק, ומשום כך פועלים שם כדי לחבל במאמצי הקמת ממשלה שכזו. כך או כך, בכוונתו ובכוונת חבריו להקפיד על כל פרט בהתנהלות הוועדות הללו ולהיאבק נגד כל ניסיון לעקוף את החוק בקידום חוקי ביטול הרפורמה.
ועם כל זאת, שאלנו את חבר הכנסת רוטמן, במידה ובאופוזיציה יקפידו על הכללים והחוקים, האם ביטול חקיקת הרפורמה הוא מהלך מקובל עליו, ורוטמן משיב ומזכיר כי המקום לחוקק חוקים וגם לבטל חוקים הוא הכנסת, ואם הרוב בישראל בוחר בכך הרי שזו זכותו. עם זאת, הוא מציין כי בקדנציה האחרונה עלה בידו להעביר 120 חוקים, סדר גודל שלא היה בכלל ועדות הכנסת בקדנציית ממשלת השינוי של בנט ולפיד. ניסיון לבטל את כל החקיקה הזו על ידי גוש השינוי יניב אכזבה, הוא משוכנע.
"במהות, בוודאי שזכותו של רוב בכנסת - רוב שאינו נתמך על ידי תומכי טרור - לבטל חוקים שחוקקתי. אני מקבל את דין הבוחר, אבל לא מקבל את העובדה שגם כאשר הימין מנצח וגם כאשר השמאל מנצח, החוקים מבוטלים. את דהבר הזה אנחנו פועלים ופעלנו לשנות. מתוך 120 החוקים שהעברתי, רק אחד נפסל על ידי בג"ץ, חוק הסבירות, והוא שילם על הפסילה הזו מחיר כבד מאוד כי מאותו רגע היה ברור לכולם שאת בג"ץ לא מעניין החוק ומאז איש לא מתייחס ברצינות לבג"ץ כבית משפט אלא כמפלגה פוליטית".
"כמי שמאמין בדמוקרטיה, מטרתי, גם בשינוי הוועדה לבחירת שופטים, הייתה "ליישר את תנאי המגרש". הרבה שנים גם כשהימין הצביע ימין הוא קיבל שמאל, ואנחנו יישרנו את תנאי המגרש כדי שכשהציבור מצביע ימין הוא יקבל ימין, וכשהוא מצביע שמאל הוא יקבל שמאל. בבחירות הבאות זה מה שיקבלו, וכשיצביעו ימין יקבלו ארבע שנים יציבות עם כלכלה טובה, מלחמה נחושה בטרור, בנייה ביו"ש ותיקון מערכת המשפט, ואם אתה לא מצביע ימין וחלילה בוחר בשמאל אתה מקבל הרס וחורבן. זו המטרה הגדולה של הרפורמה המשפטית. למעשה, הימים האלו הם ההתגשמות של הרפורמה כי מנהלים את הדיון על החוקים בכנסת ולא בבג"ץ", אומר רוטמן.
לשאלתנו אם הוא ערוך לכך שבמידה ותקום ממשלת אחדות יהיה צורך בקיצוץ כזה או אחר ברפורמה, משיב רוטמן ומזכיר כי "זו התפרצות לדלת פתוחה. לכל אורך הרפורמה המשפטית בקדנציה האחרונה, לא הפסקנו לנסות להגיע להסכמות עם הצד השני. כך פעלנו כשהכוח היה בידינו. לא חיכינו להיות באופוזיציה לשם כך. החוק שיידון ביום שני, חוק הוועדה לבחירת שופטים, הוא תוצר של פשרה והסכמה והוא שונה משמעותית ממה שהשר יריב לוין הציע, ממה שכתבתי בספרי וממה שהציעו יזהר שי ודדי שמחי, וקידמנו את הפשרה הזו בכנסת. זה שהצד השני דוחה את היד המושטת זה מצער אבל לא חדש".
