
במוצאי שבת האחרונה נעניתי לקריאתו של חברי לדרך ולנשק, גיבור ישראל חבר הכנסת אלישע מדן, לארוז תיק קטן ולעבור למאהל האחדות שהקמנו מחוץ למשכן הכנסת. המטרה שלנו באוהל הזה היא אחת - קריאה לממשלת אחדות עכשיו.
למאהל הזה אני אוהב לקרוא "שטחי הכינוס". בשלוש השנים האחרונות החיים של כולנו, המציאות הישראלית כולה, השתנו ללא היכר. מצאנו את עצמנו שוב ושוב ביחד בשדה הקרב. לחמנו שכם אל שכם, תושבי הפריפריה והמרכז, באיתורים בעזה ובלבנון. ישבנו יחד שעות ארוכות בטנקים ובנמרים. נלחמנו יחד, נפצענו יחד ולצערנו גם איבדנו חברים לנשק.
כשהצלף שירה בי ובתומר הקשר שלי בג'בליה הסתכל בכוונת הוא לא ראה מצביע ימין ומצביע שמאל, הוא לא ידע מי מאיתנו דתי ומה עמדותינו הפוליטיות הוא ראה לוחמים יהודים של מדינת ישראל. אני בטוח שכמו ששיתפנו פעולה בשדה הקרב, כך בדיוק נדע לשתף פעולה גם בשדה הפוליטי.
אמנם אנחנו כבר לאורך מערכת הבחירות קראנו לאחדות והתנגדנו בתוקף לגישת הפסילות והחרמות. אך יחד עם זאת צריך להגיד בכנות, אם אחד מן הצדדים היה מצליח להשיג רוב יהודי מובהק בכנסת, הייתה לו את הלגיטימציה המלאה והדמוקרטית להקים ממשלה לבד ולהוביל את המדינה על פי תפיסת עולמו.
אך המציאות והבוחר הישראלי אמרו את דברם, והתוצאות שונות לחלוטין - אף גוש לא הצליח להשיג רוב. במצב הדברים הנוכחי, אחדות היא האופציה הריאלית והאחראית היחידה שמונחת על השולחן.
החלופות שמרחפות כעת באוויר הן מסוכנות. העובדה שיש גורמים בגוש השמאל שמשתעשעים גם כיום, אחרי ה7.10, ברעיון של הקמת ממשלה הנשענת על מפלגות ערביות תומכות טרור, היא חציית קו אדום. אלו מפלגות שעד עצם היום הזה לא מסוגלות להוציא מהפה את המילים הפשוטות "חמאס ארגון טרור". הקמת ממשלה כזו היא סכנה ביטחונית ומוסרית, ואין צורך לפרט או להכביר במילים כדי להסביר עד כמה קונסטלציה כזו אינה לגיטימית.
מנגד, גם האפשרות של גרירת המדינה למערכת בחירות נוספת היא פסולה. נכון, ייתכן מאוד שבחירות נוספות ישפרו את מצבו האלקטורלי של המחנה הלאומי ויעניקו לנו ניצחון פוליטי, אך זהו פשוט לא הדבר הנכון למדינת ישראל כרגע.
מדינת ישראל עומדת היום בפני אתגרים היסטוריים ומשמעותיים מאין כמותם. אנו נדרשים להמשיך להילחם בגזרות הלחימה השונות, ובו זמנית לטפל באתגרים פנימיים עצומים. בעת הזו, ישראל צריכה יותר מכל ממשלה שתסכים לשתף פעולה.
נבחרי הציבור חייבים לרדת מהעצים הגבוהים, לוותר על החרמות, ולשים את טובתה של מדינת ישראל - ורק אותה- מול עיניהם.
אני מאמין שזה אפשרי. אני חושב שזה חיוני. זה הפתרון היחיד. אחים יהודים, זמן אחדות.
הכותב הוא סא"ל במיל ויו"ר סיעת הציונות הדתית
