
דמוקרטיה היא עיקרון חשוב, אך בפוליטיקה הישראלית נוהגים בה לא פעם כבכלי שרת לפי הצורך והאינטרס הרגעי. כשהתוצאה נוחה - זוהי "הכרעת העם"; כשהיא אינה נוחה - לפתע הקולות פסולים, ההליך מוכתם וכל מי שנהנה ממנו יוקע אל עמוד הקלון "לדיראון עולם". המתקפה על בחירתו של מתן כהנא ליו"ר הכנסת ממחישה זאת היטב.
כהנא נבחר לתפקיד בתמיכתם של חברי הכנסת הערבים - והתגובה מצד גוש הימין הייתה חריפה וחסרת מעצורים. השיא נרשם בקריקטורה שפורסמה בשער אחד משבועוני השבת המגזריים המופצים בבתי הכנסת, בה נראה כהנא על רקע צבע ירוק פלסטיני, על בגדיו כיתובים בשפה הערבית ועל צווארון חולצתו כרוכים שמותיהם של ח"כים ערבים בולטים. הכותרת זועקת: "ראיס אל כנסת".
אבל רגע, מי קבע עבור מה הקול הערבי כשר לשימוש ועבור מה לא? במשך שנים, הימין - אולי אף יותר מהשמאל - דגל בעקרונות השוויון בשם ה"ממלכתיות". הוא לא פצה פה לנוכח השתתפות ערבים ישראלים בחיים הציבוריים, הכיר בזכותם לבחור ולהיבחר והעניק לכך גושפנקה בשם הדמוקרטיה. בפועל, הוא אף קידם חברי כנסת ערבים לעמדות מפתח במשכן. בימי ממשלות נתניהו כיהנו כסגני יו"ר הכנסת אחמד טיבי, חמד עמאר ועיסאווי פריג'. אז, אותם קולות היו חלק לגיטימי מכללי המשחק, והמינויים זכו להכשר ממלכתי מלא. מדוע כעת אותם קולות עצמם פסולים, רק משום שהם מסייעים לבחירתו של מתן כהנא?
ואם לגעת בשורש הדברים, האבסורד מתחיל בעצם המציאות הבלתי שפויה שבה אזרח ערבי מקבל תעודת זהות ישראלית, בוחר ונבחר, וזוכה לא פעם ליחס מועדף לעתים אף על פני אזרחים יהודים, בשם ה'אפלייה המתקנת'. ובמישור הפוליטי - חברי כנסת ערבים נבחרים למשכן, יושבים בכל ועדה - לרבות ועדות ביטחון ומודיעין רגישות - ורשאים לכהן כשרים בכל משרד ממשלתי ללא כל הסתייגות. מדינה הפועלת כך לא רק מסכנת את עצמה מבפנים, אלא גם אינה מכבדת את עצמה מבחוץ.
ואז הגיע השבעה באוקטובר. אחרי הטבח - ולמעשה עוד קודם לכן, בצל פרעות הערבים הישראלים בערים המעורבות - הובהר מעל לכל ספק שחלק מערביי ישראל פועלים בגלוי נגדנו. חלק מחברי הכנסת הערבים הוכיחו במעשיהם ובדבריהם שהם ניצבים בצד הפלסטיני ותומכים, אם במישרין אם בעקיפין, במחבלי חמאס רוצחי היהודים; לגבי כל היתר - חובת ההוכחה מוטלת עליהם. ולמרות כל זאת, דבר לא השתנה.
ומשעה שהמדינה לא עצרה את הרכבת הזו בזמן, קשה לבוא בטענות על שרשרת התוצאות הנובעת מכך. אם להכניס את הנציגים הללו לכנסת מותר, ולהעניק להם כוח פוליטי מותר - מדוע להשתמש בקולותיהם למינוי כזה או אחר אסור?
כללו של דבר: מי שקידש את הממלכתיות והכשיר את השימוש בקולות אלה כל עוד התוצאה התאימה לו, אינו יכול להכריז עליהם כפסולים רק כשהם מסייעים לנציג גוש השינוי.
הכותב הוא העורך הראשי של השבועון החרדי 'בקהילה'. לתגובות: shlomokook@gmail.com