יהודים בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם
יהודים בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדםצילום: ZUMA Press Wire via Reuters Connect

חלק מיהודי בהולנד חוששים ומהססים להסתובב ברחובות כשהם חובשים כיפה בשכונות רבות בערים הגדולות, חלקם נמנעים מלהבליט את זהותם היהודית ואחרים אף שוקלים לעזוב את המדינה ולעלות לישראל.

דורון סנדרס, נשיא תנועת "המזרחי" בהולנד, מתאר בריאיון לערוץ 7 עלייה בתחושת חוסר הביטחון בקרב יהודי המדינה, במיוחד מאז מתקפת 7 באוקטובר.

"יש עלייה באנטישמיות, במיוחד אחרי השבעה באוקטובר", אומר סנדרס. "החשש של אנשים ללכת ברחוב עם כיפה גדל, משום שהם עלולים להיות מותקפים מילולית ולפעמים גם פיזית, בשל הזיהוי היהודי".

לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא הערבוב בין הזהות היהודית לבין התמיכה במדינת ישראל. הוא טוען כי העוינות כלפי ישראל מופנית לעיתים גם כלפי יהודים בהולנד, ללא קשר לעמדותיהם האישיות או למעורבותם בנעשה במזרח התיכון.

"הם מערבבים בין ציונות ויהדות, וחלק מהיהודים לא מרגישים בטוחים במצב כזה", הוא מסביר.

תחושת החשש אינה מוגבלת לחבישת כיפה. לדברי סנדרס, יש גם מבין יהודי המדינה שמעדיפים שלא להבליט סממנים יהודיים גם בפתח ביתם. הוא מספר כי חלקם בחרו להזיז את המזוזה ממקומה, אף שלדבריו רוב היהודים ממשיכים להשאיר אותה בפתח הבית.

"יש אנשים שגם מזיזים את המזוזה, אבל לפי מה שידוע לי, מרבית היהודים משאירים אותה בפתח. אני לא מכיר מקרה של התנכלות בגלל מזוזה, אבל התחושה מאוד קשה", הוא אומר.

סנדרס מתאר גם את האווירה הציבורית סביב אירועים הקשורים לישראל. לטענתו, יוזמות ואירועים המזוהים עם המדינה נתקלים בניסיונות לבטלם או למנוע השתתפות בהם. "פעילים פרו-פלסטינים מנסים למנוע כל אירוע ששומעים שהוא קשור לישראל וכמובן שהם מגיעים באופן תדיר להפגין נגד אירועים אלה", הוא אומר.

לדבריו, ההפגנות נגד ישראל, שחלקן מאופיינות במסרים שהוא מזהה כתומכי חמאס, מוסיפות לתחושת האיום בקרב חברי הקהילה היהודית. "ישנן הפגנות רבות שיכולות להיות קשות. חלק מהמשתתפים אפילו תומכים בגלוי בחמאס".

הוא מוסיף כי רבים בקהילה חוששים שהצגת זהותם היהודית בפומבי עלולה להפוך אותם למטרה. החשש הזה משפיע על התנהלותם במרחב הציבורי ועל מידת הנכונות שלהם להפגין בגלוי את השתייכותם הדתית. "רבים חשים חוסר ביטחון אם הם מציגים את עצמם כיהודים במקומות ציבוריים, באוניברסיטאות או במקום עבודתם".

דורון סנדרס
דורון סנדרסצילום: באדיבות המצולם

לצד השינויים בתחושת הביטחון האישית, סנדרס מציין כי המוסדות היהודיים בהולנד פועלים כבר שנים תחת אבטחה משמעותית. לדבריו, בתי הכנסת, בתי הספר ומוסדות הקהילה מאובטחים באמצעות כוחות משטרה וצבא. "בתי הכנסת היו תמיד מאובטחים. יש אבטחה כבדה מאוד. יש שוטרים צבאיים ואבטחה פרטית סביב בתי כנסת, בתי ספר ומוסדות יהודיים.

סנדרס מדגיש כי האבטחה הכבדה אינה תופעה חדשה שנולדה בעקבות המלחמה, אלא מציאות שמלווה את הקהילה היהודית במשך שנים. לדבריו, יהודים צעירים בהולנד גדלו כשהם רגילים לראות כוחות ביטחון סביב מוסדות החינוך והדת שלהם. "היהודים שלנו גדלו למציאות הזו. זה לא השתפר".

עם זאת, הוא סבור כי בחודשים האחרונים חלה החמרה נוספת במצב. לדבריו, קשה להצביע על גורם יחיד שאחראי לכך, משום שמדובר בשילוב של התפתחויות חברתיות, פוליטיות ותקשורתיות.

"אני לא יכול לשים את האצבע על דבר אחד. יש החרפה שהולכת ונהיית חזקה יותר, גם אצלנו בפרט וגם באירופה בכלל", הוא אומר.

הפגנה פרו פלסטינית באמסטרדם
הפגנה פרו פלסטינית באמסטרדםצילום: Anadolu via Reuters Connect

סנדרס מצביע בין היתר על החרם כלכלי נגד ישראל, עם חקיקה חדשה שנכנסה לתוקף לאחרונה לפיה ייבוא ​​מיהודה ושומרון אסור ואף עלול להוביל לעונשי מאסר, על תקריות אנטישמיות, סיקור תקשורתי של המלחמה בעזה ועמדות המובעות על ידי חלקים במערכת הפוליטית ההולנדית.

"יש הרבה אירועים. התקשורת מתנגדת בעיקר לישראל, בעיקר באמצעות המלחמה בעזה. הפוליטיקה, בעיקר בשמאל, מאוד אנטי-ישראלית", הוא טוען.

לדבריו, ההצטברות של כל אלה יוצרת אווירה שבה יהודים רבים חשים שהמצב הולך ומחמיר, גם אם לא כל אחד מהם חווה פגיעה אישית.

ההחמרה בתחושת הביטחון מעוררת בקרב חלק מיהודי הולנד גם מחשבות על עתידם במדינה. סנדרס מספר כי יש יהודים שכבר שוקלים אפשרות של עלייה לישראל, אף שמדובר בהחלטה מורכבת עבור מי שנולדו בהולנד, הקימו בה משפחות ובנו בה את חייהם. "יש יהודים ששוקלים את זה", הוא מציין.

עם זאת, הוא מדגיש כי החשש מפני אנטישמיות אינו הופך את ההחלטה לעזוב לפשוטה. עבור רבים מחברי הקהילה, הולנד היא הבית היחיד שהכירו, ועזיבתה כרוכה בוויתור על סביבת חיים מוכרת ועל קשרים אישיים ומשפחתיים שנבנו לאורך שנים לצד, כמובן, העבודה והמוניטין". "לא קל לעזוב ארץ שגדלת בה וכל החיים שלך מצויים בה".

למרות הקושי, הוא מציין כי יש חלק קטן בקהילה שכבר בוחן את האפשרות להעביר את מרכז חייהם לישראל בעקבות המצב אבל עדיין לא מדובר במגמה.