
טנק שהתהפך בשטח, רכב קרבי שנפגע ממטען ונפל לתעלה, לוחמים שנלכדו בכלי משוריין ופגיעת רחפן שמחייבת חילוץ מהיר תחת תנאי לחימה, אלה היו חלק מהתרחישים שאיתם התמודדו אנשי מערך הטכנולוגיה והאחזקה של חטיבה 401 במהלך תרגיל חטיבתי בן שלושה ימים, שנועד לשפר את כשירותם לקראת המשימות הבאות.
עבור רס"ן א', קצין הטכנולוגיה והאחזקה של החטיבה, לא מדובר בתרחישים דמיוניים שנועדו לבחון את גבולות היכולת של החיילים, אלא באירועים המבוססים על הניסיון שנצבר במהלך המלחמה.
"לא מדובר בתרחישי קיצון אלא בדברים שממש עברנו במלחמה", הוא אומר בריאיון לערוץ 7. "בחלקם היינו מצוינים, ואת חלקם צריך לתרגל עם האנשים כדי להשתפר. המטרה היא לצאת מהאימון הרבה יותר טובים".
התרגיל נערך לאחר שחטיבה 401 סיימה משימה בצפון ועברה למשימת הגנה בפיקוד הדרום, באזור רצועת עזה. המעבר בין הגזרות נוצל לחידוש מתכונת האימונים של פלגות הטכנולוגיה והאחזקה בגדודי השריון וההנדסה של החטיבה, לאחר תקופה ממושכת שבה עיקר המאמץ הוקדש לפעילות מבצעית.
לדברי א', לפני 7 באוקטובר נהגה החטיבה לקיים מדי שנה אימון משותף לפלגות הטנ"א בגדודים השונים, שכלל תרגילים מקצועיים ותחרות בין המסגרות. כעת, כחלק מהחזרה ההדרגתית לשגרת אימונים לאחר שלוש שנות מלחמה, הוחלט לחדש את המתכונת ולהתאים אותה ללקחים המבצעיים שנצברו.
"בדיוק סיימנו משימה בצפון, ירדנו למשימת הגנה בפיקוד דרום באזור הרצועה, והתחלנו את האימונים בחטיבה", הוא מספר. "כל גדוד עושה תרגיל עצמאי ואז מתרגלים גם ביחד, כדי להיות מוכנים לכל תרחיש וגם לחזור ליסודות ולחזק אותם, כדי שברגע האמת נהיה הכי טובים שיש".
התרגיל חולק לשלושה ימים, שכל אחד מהם הוקדש למרכיב אחר בעבודת מערך הטנ"א. ביום הראשון התמקדו המשתתפים בשגרת הפעילות המקצועית ובהכנת הגדודים והחיילים למעבר משגרה למלחמה.
לדברי א', דווקא לאחר תקופה ארוכה של פעילות מבצעית, היה חשוב לחזור לנהלים הבסיסיים ולוודא שהידע המקצועי שנצבר מתורגם לשיטות עבודה סדורות. "לקחנו את אוכלוסיית הבודקים בכל תחום ודיברנו איתם על שגרת היום. איך מכינים את הגדוד והאנשים למלחמה, כדי להחזיר אותנו ליסודות שבזכותם הצלחנו לפעול בצורה הטובה ביותר במלחמה", הוא מסביר.
היום השני הוקדש לאחד מתחומי האחריות המורכבים של אנשי הטכנולוגיה והאחזקה: מתן מענה לתקלות קשות ולחילוץ כלים ולוחמים בתנאי לחימה. במהלך היום עברו הצוותים בין תחנות שונות, שבהן נדרשו להתמודד עם תרחישים של חילוץ לכודים, טיפול ברכב קרבי משוריין שהתהפך, חילוץ כלים שנפגעו ממטענים והתמודדות עם פגיעות רחפנים.
כדי להגביר את המוטיבציה הוחלט לשלב בתרגיל גם תחרות בין הגדודים. בכל תחנה נבחנו הצוותים על יכולתם להתמודד עם האתגר המקצועי שהוצב בפניהם.
אלא שהמטרה לא הייתה רק לבדוק מי מבצע את המשימה מהר יותר, אלא גם לחזק את שיתוף הפעולה בין אנשי המקצוע ואת היכולת לפעול בצורה מדויקת תחת לחץ.

לדבריו, המאמץ הפיזי והמנטלי נועד לדמות ככל האפשר את האופן שבו נדרשים אנשי הטנ"א לפעול בעת אירוע מבצעי, כאשר אין זמן להתכונן מראש וכל החלטה עשויה להשפיע על המשך פעילותם של הכוחות.
לצד התרגולות המקצועיות בתחום האחזקה והחילוץ, הוחלט לשלב בתוכנית גם אימוני לחימת פרט. א' מסביר כי אף שאנשי הטנ"א אינם לוחמים שעברו מסלול הכשרה קרבי מלא, במציאות המבצעית הם נדרשים לעיתים להיכנס למרחבי לחימה ולפעול בסמיכות לכוחות המתמרנים.
משום כך הוחלט לחזק גם את יכולותיהם בתחום ההגנה העצמית והעזרה הראשונה. "העלינו להם את הרובאות כדי שתהיה להם הכשרה פשוטה של לוחם. כמובן לא כזה שמסתער ראשון, אבל מישהו שיודע להגן על עצמו ולתת מענה רפואי לו ולחבריו במידת הצורך".
ביום השלישי של התרגיל התמקדו המשתתפים בנוהל הקרב ובמקומו של מערך הטנ"א כחלק מהסיוע המנהלתי הקרבי לגדודים.
לדברי א', אחד האתגרים המרכזיים הוא להבטיח שכאשר כלי לחימה נפגע או מתקלקל, ניתן יהיה להשיבו לכשירות במהירות האפשרית, כדי שהכוחות יוכלו להמשיך במשימתם. הדבר מחייב תיאום הדוק עם מפקדי הגדודים והפלוגות, הבנת הצרכים המבצעיים והיערכות מראש למתן מענה מקצועי בתנאי שטח משתנים.
"דיברנו על נוהל קרב, כיצד הוא עובד ואיך אנחנו כסיוע מנהלתי קרבי באים ומסייעים ללוחם, למג"ד ולמ"פ, כדי שהם ימשיכו להילחם בזמן שאנחנו מכשירים את הכלים מבחינה לוגיסטית וטכנולוגית", הוא מסביר.
