שבות רענן
שבות רענןצילום: ערוץ 7

בראש ובראשונה, אני מבקשת לברך ולשמוח על כך שבן הציונות הדתית, איש תורה ועבודה, מפקד טייסת שתרם רבות לביטחון המדינה ושר הדתות לשעבר שקידם ביזור חשוב במערך הכשרות, המקפיד על ההלכה ומחובר לתורה - הגיע לתפקיד יו"ר כנסת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו.

ביקשת במהלך מערכת הבחירות לייצג את הציבור הדתי-לאומי הרחב - כאיש ימין, תומך התיישבות וניצחון, שעבד גם עם פורום קהלת ומכיר את נקודות האמת הענייניות שביקשו לקדם באיזון הרשויות בישראל, וככזה שיחד עם ביקורת מבקש לחבר ולשמור על ממלכתיות שתגן על מדינת ישראל ותאפשר בדרך ארץ לקדם את ערכינו באופן אחראי.

נאומו המלא של יושב ראש הכנסת החדש מתן כהנא

כשיהושע מקבל את תפקיד הנהגת העם לאחר משה רבנו, משה מאחל לו "חזק ואמץ", וגם הקב"ה מברך אותו בביטוי זה עוד שלוש פעמים - כשהאחרונה שבהן, הנוגעת לתורה, מחוזקת במילה "מאוד": *"רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ"*. יהושע מקבל רוח גבית בכניסתו לתפקיד הנהגה בארץ ישראל, שדורש מעשיות ואחריות בביסוס חיים בארץ הדורשת זריעה ועבודה, לחימה ומוסר - כריבון, ושינוי הילוך מעם שנולד והורגל שדואגים לצרכיו בדרך נס במדבר, בארץ לא זרועה. לכן, מעבר לחיזוק, יש כאן גם איחול וציפייה ממנו להתאמץ - למלא את התפקיד השונה שמוטל עליו באופן מחובר לתורה, לקב"ה, לעם ישראל ולאתגרי הכניסה לארץ.

מספרים לנו שבימי יהושע לא הייתה עבודה זרה בעם ישראל. משהו בחיבור שלו למשימה, לתורה ולעשייה שלו כמנהיג איפשר לעם ישראל להיות ממוקד בירושת הארץ ובבניית הבית הלאומי בארץ ישראל.

כנסת ישראל היא בית העם במדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית. לצערנו, גם בתוך הבית פנימה, בשיח של הציונות הדתית עצמה, איבדנו לא פעם את דרך הארץ ואת היכולת לדבר בכבוד ובמורכבות. כיו"ר הכנסת יש לך הזדמנות - ולמדינת ישראל יש צורך אמיתי - להוביל שיח ציבורי אחר, ולקיים את הכלל הגדול בתורה: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך".

לצערנו, בשנים האחרונות לכנסת אין כמעט משמעות. הגושים מקובעים ונמנעים מכל שיתוף פעולה, גם בנושאים מוסכמים ונדרשים, ויש כאלו רבים מאוד. מבין שלוש הרשויות הכנסת היא הצלע החלשה ביותר - דווקא כאשר היא הריבון. שורש התיקון באיזון הדמוקרטי בישראל אינו טמון רק במתח הכוחות בין הרשות השופטת למבצעת, הדורש תיקון אחראי ועמוק, אלא בעיקר בהיעדר המתח הראוי שבין רשויות אלו לרשות המחוקקת, ובהשבת כוחה ומעמדה של הכנסת.

בתפקיד החשוב שאליו אתה נכנס בעת הזו, לאחר שנים שבהן הכנסת הוחלשה והפכה מקוטבת, השתייכותך לציונות הדתית המחברת - ככזו הרואה באחדות העם ערך גדול בפני עצמו, המכירה בחשיבות הארצית של הדברים ובערך הגדול שבעשייה מתוך חיבור לתורה ולערכי היהדות - חשובה מאין כמותה. ביכולתך להשיב מעט מייצוג הציונות הדתית הרחבה שחסרה כל כך במפה הפוליטית הנוכחית - דווקא לאחר שבשנים האחרונות השתלטו עליה קולות מקצינים ומתלהמים שלא איפשרו שיח מורכב וגיוון דעות וקולות, ופגעו ברוח הממלכתיות שכה אפיינה אותה. לא רק בכיפה שעל ראשך, אלא בדרך שבה תנהיג את הכנסת.

זה חשוב גם מעשית לחיזוק הכנסת, וגם מהותית להחזרת הממלכתיות והשיח הישראלי לפסים בונים ויציאה ממערבולת מסוכנת שתוביל חלילה לחורבן הריבונות הישראלית השלישית.

אם לא יחול שינוי באופי ההתנהלות בכנסת, תנועת המטוטלת רק תחריף ובכל ממשלה ירגיש חצי עם שאין לו מקום בבית המשותף והיקר הזה. קח למשל את חוקי הרפורמה המשפטית שעברו בכנסת היוצאת, ואפילו את רפורמת התקשורת שהבטחתם לבטל כליל מייד. האם מחיקת כל רצון לתיקון הזירות הללו תועיל לטווח הארוך? האם ביכולתך להבהיר לגוש השינוי ולנווט בסדר יומה של הכנסת מקום לשאיפות הללו, תוך יצירת שיח ענייני אמיתי ורחב כדי לייצר תיקונים בהסכמות רחבות יותר שיזכו ליציבות ארוכת שנים ולאמון העם?

האם פשרת שמחי ושי, שהחליפה בוועדה לבחירת שופטים את נציגי לשכת עורכי הדין בנציגים מטעם הקואליציה והאופוזיציה, היא אסון לדמוקרטיה? האם ניתן להשאיר אותה על כנה ולדון בתיקונים נוספים או באיזונים שתרצו לצרף לצידה?

הקולות שהביאו לבחירתך הם חלק מכנסת ישראל, וגם אני עצובה שחלקם אנטי-ציוניים.

ייתכן שצעד זה הוא מנוף חשוב שיסייע לנתניהו לרדת מהעץ ולהצטרף לממשלת שותפות ציונית בעת הזו, ואז הוא בבחינת "מותר לשנות מפני השלום" (או: שקר למען שלום בית). ההכרח במתן מקום מעשי למתח הפורה בכנסת ישראל בין הקול הלאומי, הקול הדתי והקול האוניברסלי - כפי שאנו מכירים מתורתו של הרב קוק - הוא משימה חשובה מאין כמותה, שאני מאחלת לך, מחזקת אותך ומבקשת ממך להוביל בתפקיד חשוב זה.

בהצלחה רבה. חזק ואמץ!