
הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, פרסם מכתב הלכתי חריף נגד הדרישה מסטודנטים וסטודנטיות לפיזיותרפיה לבצע תרגולים מעשיים על בני המין השני, וקבע כי מדובר באיסור חמור שאין להתירו כאשר אין צורך רפואי או מקצועי ממשי.
המכתב, שנכתב בעקבות פנייתו של הרב בנימין (בני) טבדי, מגיע לאחר שהרב טבדי נחשף למצוקתן של סטודנטיות דתיות, שנדרשו במסגרת לימודיהן לבצע תרגילים על גברים ולאפשר לגברים לתרגל עליהן.
הרב טבדי, שהוביל את המהלך ופנה לרב הראשי בבקשה להכרעה הלכתית שתסייע לסטודנטיות מול מוסדות הלימוד, סיפר על הרקע לפנייה.
"בנות דתיות שלומדות פיזיותרפיה, מתבקשות לבצע את התרגילים על בנים, ושבנים יבצעו עליהן. מעבר לאיסור שבמגע, פעמים זה כולל חשיפת מקומות שונים בגוף", הסביר הרב טבדי.
לדבריו, קודם שפנה לרב הראשי, הוא בדק את ההיבטים המקצועיים וההלכתיים של הדרישה.
"אחרי שבדקתי שאין בזה משמעות רפואית, וברוב המקרים זה אסור מדינא [יש קולות למקרים חריגים], אסרתי להן. והמכללות עשו להן בעיות. פניתי לרב קלמן בר, הרב הראשי, לבקש שיכתוב גם תשובה הלכתית שיתן גושפנקא לאיסור".
"אין כל צורך רפואי או מקצועי בכך שתלמידות יתרגלו על תלמידים, או תלמידים על תלמידות. ואף לדעתי הדבר אסור באיסור חמור, ואין כל מקום להתיר זאת", קבע הרב הראשי, והוסיף כי במקום שבו מוסד הלימודים מחייב תרגולים כאלה, אין להשתתף בהם.
הרב בר ביסס את הכרעתו על שורה של פוסקים שעסקו בשאלת טיפול רפואי בין גברים לנשים, ובהם החזון איש, הסטייפלר, הרב יצחק יעקב וייס, הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב עובדיה יוסף.
לדבריו, גם כאשר מדובר בטיפול רפואי ממשי, הורו פוסקים להקפיד על גדרי הצניעות ולהעדיף ככל האפשר טיפול בידי בן אותו המין. ממילא, כאשר מדובר בתרגול לימודי בלבד, החומרה גדולה יותר.
"על אחת כמה וכמה בנידון דידן, שאין מדובר בטיפול בחולה אלא בתרגול לימודי שאין בו צורך רפואי כלל", כתב הרב בר.
הוא תיאר את המציאות במסגרת הלימודים: "התלמידים והתלמידות לומדים יחד במשך תקופה ממושכת, יוצרים קשרים קרובים, ונדרשים לאחר מכן לתרגל זה על זו וזו על זה, שוב ושוב, תוך מגע גופני ולעיתים אף באזורים צנועים. במציאות כזו קשה להעלות על הדעת שלא ייווצרו מכשולות חמורות".
הרב הראשי תקף את התנהלות מוסדות ההשכלה הגבוהה, שלדבריו אינם נותנים מענה הולם לציבור הדתי.
"כואב ומקומם שמוסדות ההשכלה הגבוהה, האמורים לתת מענה לכלל הציבור בישראל ולהכשרת מטפלים, אינם מוצאים לנכון להתחשב בצורכיהם ובאמונתם של תלמידים שומרי תורה ומצוות", כתב.
בהמשך תהה: "כיצד ייתכן שמי שמבקשים לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד נדרשים לבחור בין השלמת לימודיהם לבין שמירת אמונתם וגדרי הצניעות שעליהם הם מקפידים?"
הרב בר מתח ביקורת גם על היעדר מחאה מצד גופים הפועלים למען זכויות נשים, דווקא במקרים שבהם סטודנטים נדרשים להשתתף בתרגולים המנוגדים לאמונתם.
בסיום המכתב קרא הרב הראשי להנהלות האוניברסיטאות והמכללות לשנות את הנהלים ולאפשר תרגול מעשי בין בני אותו המין בלבד.
"אין זו בקשה להקל בדרישות המקצועיות או לפטור מהכשרה מעשית, אלא לאפשר את קיומה בדרך ראויה", הבהיר.
