הרב עמיחי גורדין
הרב עמיחי גורדיןצילום: ערוץ 7

ח"כ אחמד טיבי הוא תומך טרור. זאת עובדה. הוא היה יועצו של מנהיג ארגון הטרור אש"ף, יאסר ערפאת ימ"ש, ותמך מוראלית בהזדמנויות רבות במחבלים ורוצחים.

במקביל האיש מתנגד למדינת ישראל, הוא יצא בהפגנתיות ברוב חוצפה מהמליאה בזמן נגינת המנון המדינה, והבהיר שאין לו חלק במדינת ישראל כמדינה יהודית.

מדינה חפצת חיים הייתה מוציאה אותו מכנסת ישראל יחד עם חבריו תומכי הטרור. מדינה חפצת חיים לא הייתה נותנת לאנשים שחותרים תחת קיומה מקום בבית הנבחרים שלה.

גם אחרי שנכנס אחמד טיבי לכנסת, ניתן וצריך היה להוקיע אותו על דעותיו, לפחות כפי שהחרימו את הרב מאיר כהנא, להבדיל אלף אלפי הבדלות. אבל אף אחד לא מחרים אותו. לא השמאל, לא החרדים וגם לא מפלגות הימין.

אם תקלידו במנוע החיפוש שלכם - "סיפור אהבה בכנסת, אחמד טיבי" תגיעו לסרטון רצוף חיבה ואהבה בין מיטב חברי הכנסת החרדים לבין אחמד טיבי. החלפת המחמאות ביניהם מלמדת על עומק שיתוף הפעולה בין הצדדים.

זה לא נעצר בחברי הכנסת החרדים. השימוש בחברי כנסת תומכי טרור כשזה נוח לנו קורה גם אצל מפלגות הימין. לפני ארבע שנים וחצי, בשלהי ממשלת בנט-לפיד התקיימה הצבעה על הארכת תקנות יו"ש. האופוזיציה התנגדה, לא בגלל התנגדות עניינית כמובן אלא כדי להפיל את הממשלה, התנהלות לגיטימית.

הנקודה החשובה והפחות ידועה היא שאת ההצבעה המכריעה, שהובילה בסופו של יום לנפילת הממשלה, הכריעו אחמד טיבי וחבורתו. בעד ההצבעה היה רוב יהודי ונגדה מיעוט יהודי. 58 ח"כים הצביעו נגדה מתוכם 50 ח"כים יהודים (האחרים מהמשותפת, מרע"ם וממר"צ). בעדה הצביעו 52 ח"כים יהודים. אף אחת מסיעות הימין שהזדעקו עכשיו כנגד השימוש בערבים כנגד רוב היהודי, לא הרגישה חוסר נחת עם המצב.

אל תאמרו בלבבכם שאלו אירועים מלפני ארבע שנים. גם אז אחמד טיבי היה תומך טרור, גם אז כולם ידעו זאת. חצי שנה לפני אותה הצבעה על תקנות יו"ש עמד אחמד טיבי בכנסת ישראל והספיד שלושה מחבלים שחוסלו על ידי צה"ל. חודשיים לפני ההצבעה ההיא פרסם אחמד טיבי פוסט נחמה על מותה של אימו של הרוצח כרים יונס, שהבהיר היטב מה דעתו על רוצחי יהודים.

כך כתב טיבי חודשיים לפני ההצבעה ההיא: "האימא של כרים יונס, הוותיק מבין האסירים הפלסטינים מהכפר עארה, חיכתה כל רגע לשחרורו, ולא זכתה לכך. רחמי אללה על האישה מלאת הסבלנות האומץ והאהבה ורחמי אללה על אביו של כרים שנפטר לפניה. תנחומים לכל בני עמנו, החירות לאסירים". זהו האיש הנקלה.

כולם אז ידעו שהם מסתמכים על תומך טרור וחשבו שזה מותר כשזה לטובתנו. יותר מזה, אם כבר מדברים על רוב יהודי, שווה להזכיר שממשלת בנט-לפיד התבססה על רוב יהודי. בממשלה תמכו 57 ח"כים יהודים אל מול 53 ח"כים יהודים שהתנגדו. איש מהימין לא הרגיש שלא בנוח כשהממשלה הופלה בשל רוב עם הערבים. לנו מותר להשתמש בח"כים ערבים.

אני בעד להחליט שלא סופרים ח"כים תומכי טרור, אבל בתנאי שזה עובד לשני הצדדים. גם כשזה לטובתנו וגם כשזה לרעתנו. זאת צביעות מאוד גדולה לכעוס על ח"כ מתן כהנא בגלל הבחירה שלו בקולות הערבים כשאתה עצמך, בשעת הצורך, מסתמך עליהם. משפט אחד יהיה לכם. משפט השווה לכולכם.