"בשעת בהלה זכור ושמור", זוהי כותרת תשעת כללי הזהירות ברעידת אדמה שפרסם "משמר העם" בירושלים בשנות ה-20. בין כללי זהירות אלו, שנשמרו בארכיון הציוני של הסוכנות היהודית בירושלים, נמצאות ההוראות: "שמור את נפשך והמנע מהתקהלות בשעת הסכנה. שמור על קור רוח ואומץ לבך. בראותך את אנשי משמר העם במילוי תפקידם אל תפריע להם. במקום שחסרה עזרה תהיה אתה העוזר. אם ביתך נמצא באזור הפגיעה תן מחסה לכל דורש. אם זקוק אתה להדרכה ולהוראות פנה לתחנת משמר העם הקרובה ביותר. היזהר משמועות בהלה ואל תשתתף בהפצתן. מלא את חובת המשמעת הציבורית".
הארכיון הציוני מסר עוד כי ב-7 ביולי 1927 התרחשה רעידת אדמה בירושלים בעצמה של 6.2 בסולם ריכטר וגרמה ל-200 הרוגים וכ-1000 נפגעים. רבים נותרו ללא קורת גג. מייד לאחר מכן הוקמה בירושלים "קרן סיוע לנפגעי הרעש בא"י". בארכיון מצויים גם מכתבי עידוד ותמיכה שהגיעו לאחר הרעש מקהילות יהודיות בתפוצות.
הרעש שפקד את ישראל, בעצמה של 5 בסולם ריכטר, הורגש גם בכנסת וגרם לסדקים בכמה מקומות. ישיבת מליאת הכנסת נפתחה בשעה אחת, כשעתיים איחור, וזאת לאחר שמהנדסים קבעו כי אפשר להמשיך את העבודה.
כשהתברר שמדובר ברעידת אדמה אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ ד"ר יורי שטרן (האיחוד הלאומי) כי ועדת הפנים התריעה כמה פעמים על הסכנה הנשקפת מרעידת אדמה אפשרית, אך המערכות האמורות לטפל בנושא אינן מגלות נכונות לכך. שטרן הודיע שהוועדה תתכנס לדיון חירום בשבוע הבא ותפעל לחייב את משרדי הממשלה לבצע את כל הבדיקות וההכנות הנדרשות.
סגן יו"ר ועדת הכנסת ח"כ משה כחלון קרא ליישם את המלצות דו"ח ועדת זיילר.
כתבתנו רותי אברהם מציינת כי ועדת זיילר - ועדת חקירה ממלכתית לעניין בטיחות מבנים - הוקמה בעקבות קריסת רצפת אולם השמחות "ורסאי" בירושלים ב-24.5.01. באסון נהרגו 23 בני אדם ונפצעו 380.
ועדת זיילר הקדישה את דיוניה גם לנושא סכנות רעידת אדמה ולאופן שבו אפשר להיערך ולמזער פגיעות ונזקים. הוועדה ציינה בדו"ח: "הוסבר לנו שתהיה זו טעות לראות ברעידת אדמה כשהיא לעצמה – סכנה. הפגיעה בבני אדם עקב רעידת אדמה אינה פגיעה ישירה מזעזוע הקרקע עצמו אלא מנפילתם של גופים על אנשים עקב זעזוע זה. ברבים מן המקרים הגופים הנופלים הם מבנים או חלקי מבנים. אחד המומחים שהעידו בפנינו בנושא זה אמר שאין רעידות אדמה מסוכנות אלא בתים מסוכנים".
עוד צוין בדו"ח כי כיום יש שיטות ואמצעים לבניית בניינים המסוגלים לעמוד בזעזועי רעידת אדמה ולא להתמוטט. כדוגמא מובאות שתי רעידות האדמה בארמניה ובקליפורניה. ב-1988 רעשה האדמה בארמניה בעצמה של 6.8 בסולם ריכטר, וכיון שלא יושמו במדינה זו שיטות בנייה מתקדמות נספו באותה רעידת אדמה 25 אלף בני אדם. "רובם כתוצאה מהתמוטטות מבנים ששהו בהם בעת התרחשות רעידת האדמה". לעומת זאת ברעידת האדמה בעצמה של 6.9 בסולם ריכטר שהתרחשה ב-1989 בקליפורניה נספו 68 בני אדם, ולבניינים, שלא קרסו, נגרם נזק של כשישה מיליארד דולרים. הבניינים כאמור נותרו על תילם בגלל שיטות הבנייה המתקדמות.
בפרק העוסק בסיכון בישראל נכתב בדו"ח כי ישראל מצויה בשני אזורים בעלי סיכון ניכר להתרחשותן של רעידות אדמה: השבר הסורי אפריקני ושבר יגור. מנהל האגף לסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי בישראל אמר לחברי הוועדה כי "ההערכה היא שיש סיכון של מעל 70% שבארץ תתרחש רעידת אדמה בעצמה של מעל 6 בסולם ריכטר".
"באזורים רבים בארץ קיים סיכון גבוה להתרחשותן של רעידות אדמה חזקות העלולות לגרום לפגיעות נרחבות בנפש וברכוש. באילת יש שבר גיאולוגי פעיל, קרוב לוודאי שגם באזור חיפה (שבר יגור) ובאזור קרית שמונה. יש מבנים שידוע בוודאות כי הם ניצבים על קו שבר, בהם בית החולים יוספטל באילת", נאמר בדו"ח.
הארכיון הציוני מסר עוד כי ב-7 ביולי 1927 התרחשה רעידת אדמה בירושלים בעצמה של 6.2 בסולם ריכטר וגרמה ל-200 הרוגים וכ-1000 נפגעים. רבים נותרו ללא קורת גג. מייד לאחר מכן הוקמה בירושלים "קרן סיוע לנפגעי הרעש בא"י". בארכיון מצויים גם מכתבי עידוד ותמיכה שהגיעו לאחר הרעש מקהילות יהודיות בתפוצות.
הרעש שפקד את ישראל, בעצמה של 5 בסולם ריכטר, הורגש גם בכנסת וגרם לסדקים בכמה מקומות. ישיבת מליאת הכנסת נפתחה בשעה אחת, כשעתיים איחור, וזאת לאחר שמהנדסים קבעו כי אפשר להמשיך את העבודה.
כשהתברר שמדובר ברעידת אדמה אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ ד"ר יורי שטרן (האיחוד הלאומי) כי ועדת הפנים התריעה כמה פעמים על הסכנה הנשקפת מרעידת אדמה אפשרית, אך המערכות האמורות לטפל בנושא אינן מגלות נכונות לכך. שטרן הודיע שהוועדה תתכנס לדיון חירום בשבוע הבא ותפעל לחייב את משרדי הממשלה לבצע את כל הבדיקות וההכנות הנדרשות.
סגן יו"ר ועדת הכנסת ח"כ משה כחלון קרא ליישם את המלצות דו"ח ועדת זיילר.
כתבתנו רותי אברהם מציינת כי ועדת זיילר - ועדת חקירה ממלכתית לעניין בטיחות מבנים - הוקמה בעקבות קריסת רצפת אולם השמחות "ורסאי" בירושלים ב-24.5.01. באסון נהרגו 23 בני אדם ונפצעו 380.
ועדת זיילר הקדישה את דיוניה גם לנושא סכנות רעידת אדמה ולאופן שבו אפשר להיערך ולמזער פגיעות ונזקים. הוועדה ציינה בדו"ח: "הוסבר לנו שתהיה זו טעות לראות ברעידת אדמה כשהיא לעצמה – סכנה. הפגיעה בבני אדם עקב רעידת אדמה אינה פגיעה ישירה מזעזוע הקרקע עצמו אלא מנפילתם של גופים על אנשים עקב זעזוע זה. ברבים מן המקרים הגופים הנופלים הם מבנים או חלקי מבנים. אחד המומחים שהעידו בפנינו בנושא זה אמר שאין רעידות אדמה מסוכנות אלא בתים מסוכנים".
עוד צוין בדו"ח כי כיום יש שיטות ואמצעים לבניית בניינים המסוגלים לעמוד בזעזועי רעידת אדמה ולא להתמוטט. כדוגמא מובאות שתי רעידות האדמה בארמניה ובקליפורניה. ב-1988 רעשה האדמה בארמניה בעצמה של 6.8 בסולם ריכטר, וכיון שלא יושמו במדינה זו שיטות בנייה מתקדמות נספו באותה רעידת אדמה 25 אלף בני אדם. "רובם כתוצאה מהתמוטטות מבנים ששהו בהם בעת התרחשות רעידת האדמה". לעומת זאת ברעידת האדמה בעצמה של 6.9 בסולם ריכטר שהתרחשה ב-1989 בקליפורניה נספו 68 בני אדם, ולבניינים, שלא קרסו, נגרם נזק של כשישה מיליארד דולרים. הבניינים כאמור נותרו על תילם בגלל שיטות הבנייה המתקדמות.
בפרק העוסק בסיכון בישראל נכתב בדו"ח כי ישראל מצויה בשני אזורים בעלי סיכון ניכר להתרחשותן של רעידות אדמה: השבר הסורי אפריקני ושבר יגור. מנהל האגף לסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי בישראל אמר לחברי הוועדה כי "ההערכה היא שיש סיכון של מעל 70% שבארץ תתרחש רעידת אדמה בעצמה של מעל 6 בסולם ריכטר".
"באזורים רבים בארץ קיים סיכון גבוה להתרחשותן של רעידות אדמה חזקות העלולות לגרום לפגיעות נרחבות בנפש וברכוש. באילת יש שבר גיאולוגי פעיל, קרוב לוודאי שגם באזור חיפה (שבר יגור) ובאזור קרית שמונה. יש מבנים שידוע בוודאות כי הם ניצבים על קו שבר, בהם בית החולים יוספטל באילת", נאמר בדו"ח.