על פי הידוע עד עתה אמורות הבחירות הבאות להיות בנובמבר 2007. עכשיו זה כבר לא כל כך בטוח. מסתבר שביטולו של חוק הבחירה הישירה בשנת 99' גרם לכך שכהונת הכנסת תהיה קצרה יותר מזו שהיתה לפני ביטול החוק דהיינו נובמבר 2006 בשל התיחסות שונה בחוק לשאלה מי פיזר את הכנסת. ראש הממשלה או חברי הכנסת. בכנסת פתחו בהתיעצויות משפטיות.
בגלי צה"ל דווח הבוקר לראשונה על כך שמומחים משפטיים וביניהם הד"ר סוזי נבות מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למנהל הוציאו חוות דעת על ה"לאקונה" המשפטית- קונסטיטוציונית הזו שעשויה לקצר את ימי הכנסת בשנה תמימה.
איך בדיוק קורה הדבר הזה? על מה זה מתבסס?
ראשית יש להדגיש כי כעת תלוי הדבר בפרשנות משפטית שתקבע לפי איזה סעיף בחוק יש לנהוג.
לשם כך יש להסביר את שאירע בשנת 99' עם ביטולו של חוק הבחירה הישירה.
כתבנו חגי סרי לוי מסביר כי עד לביטולו של חוק הבחירה הישירה , משך כהונתה של כנסת היה ארבע שנים פלוס משך הזמן עד לחודש חשוון הקרוב לאחר תום ארבע השנים.
כדי להמשיך ולהבין, יש לגשת אל "חוק יסוד הכנסת" . סעיף 22 בחוק קבע כי אם ראש הממשלה ביטל בצו את הכנסת, או במילים אחרות אם ראש הממשלה הוא זה שהודיע על פיזורה של הכנסת כפי שאכן אירע לפני הבחירות הקודמות אזי רואה הכנסת את עצמה כמתפזרת והכוונה היא כאילו חברי הכנסת הם אלה שפיזרו את הכנסת.
סעיף 36 בחוק יסוד הכנסת קובע כי במקרה כזה תהיה כהונת הכנסת חודש חשוון הקרוב לאחר גמר ארבע שנים מיום בחירתה.
זאת אומרת, בין אם ראש הממשלה מפזר את הכנסת ובין אם חברי הכנסת מפזרים את עצמם משך הכהונה בכל מקרה הוא ארבע שנים פלוס משך הזמן עד לחודש חשוון הקרוב.
בכנסת הנוכחית נשענו על החוק הישן ומכאן הגיעו למסקנה שהבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר 2007
שזה ארבע שנים לאחר הבחירות הקודמות שנערכו בכ"ה שבט תשס"ג (28 בינואר) ארבע שנים זה עד שבט תשס"ז ואחר כך יש להוסיף את כל החודשים עד לחודש חשוון הקרוב שבא אחריו והנה הגענו לנובמבר 2007 שזה חודש חשוון תשס"ח.
אלא שבינתיים ב99' ביטלו את החוק לבחירה ישירה ובמהלך הביטול החליטו גם למחוק את אותו סעיף 22 המפורסם שבו נקבע שאם ראש ממשלה מפזר כנסת יהיה זה כאילו פיזרה הכנסת את עצמה.
על פי התיקון החדש במקרה כזה שראש ממשלה מפזר כנסת, מה שכזכור אירע לפני הבחירות הקודמות יגרום לבחירות מוקדמות במקצת.
התיקון החדש מסביר שהבחירות יערכו בחודש חשוון של אותה שנה שבה מסתיימים ארבע שנות כהונה.
במילים פשוטות במקום בחודש שבט תשס"ז, יתקיימו הבחירות בחודש חשוון תשס"ז שזה נובמבר 2006.
ועכשיו השאלה – איך לנהוג? לפי החוק הישן או לפי התיקון החדש?
בכנסת פתחו הבוקר בהתיעצויות והוחלט לזמן לדיון בענין זה את מי שהיה אז יו"ר וועדת החוקה אחנון רובינשטיין שהוא כזכור מומחה למשפט קונסטיטוציוני וכמובן גם את יו"ר וועדת הבחירות השופטת דליה דורנר.
סגן יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אומר בתגובה כי "אותה אופוזיציה, אשר סופגת תבוסה פעם אחר פעם בכל שבוע בהצעות אי אמון, התייאשה למעשה מלהפיל את הממשלה ומתפתה במהירות גבוהה מדי להקדים את הבחירות ולו בכמה חודשים. העם שבע מהקדמות הבחירות ואם אין בעיה משפטית מהותית יש להשאיר את הכנסת על כנה עד שנת 2007 כחוק".
(פ.ק.)
בגלי צה"ל דווח הבוקר לראשונה על כך שמומחים משפטיים וביניהם הד"ר סוזי נבות מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למנהל הוציאו חוות דעת על ה"לאקונה" המשפטית- קונסטיטוציונית הזו שעשויה לקצר את ימי הכנסת בשנה תמימה.
איך בדיוק קורה הדבר הזה? על מה זה מתבסס?
ראשית יש להדגיש כי כעת תלוי הדבר בפרשנות משפטית שתקבע לפי איזה סעיף בחוק יש לנהוג.
לשם כך יש להסביר את שאירע בשנת 99' עם ביטולו של חוק הבחירה הישירה.
כתבנו חגי סרי לוי מסביר כי עד לביטולו של חוק הבחירה הישירה , משך כהונתה של כנסת היה ארבע שנים פלוס משך הזמן עד לחודש חשוון הקרוב לאחר תום ארבע השנים.
כדי להמשיך ולהבין, יש לגשת אל "חוק יסוד הכנסת" . סעיף 22 בחוק קבע כי אם ראש הממשלה ביטל בצו את הכנסת, או במילים אחרות אם ראש הממשלה הוא זה שהודיע על פיזורה של הכנסת כפי שאכן אירע לפני הבחירות הקודמות אזי רואה הכנסת את עצמה כמתפזרת והכוונה היא כאילו חברי הכנסת הם אלה שפיזרו את הכנסת.
סעיף 36 בחוק יסוד הכנסת קובע כי במקרה כזה תהיה כהונת הכנסת חודש חשוון הקרוב לאחר גמר ארבע שנים מיום בחירתה.
זאת אומרת, בין אם ראש הממשלה מפזר את הכנסת ובין אם חברי הכנסת מפזרים את עצמם משך הכהונה בכל מקרה הוא ארבע שנים פלוס משך הזמן עד לחודש חשוון הקרוב.
בכנסת הנוכחית נשענו על החוק הישן ומכאן הגיעו למסקנה שהבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר 2007
שזה ארבע שנים לאחר הבחירות הקודמות שנערכו בכ"ה שבט תשס"ג (28 בינואר) ארבע שנים זה עד שבט תשס"ז ואחר כך יש להוסיף את כל החודשים עד לחודש חשוון הקרוב שבא אחריו והנה הגענו לנובמבר 2007 שזה חודש חשוון תשס"ח.
אלא שבינתיים ב99' ביטלו את החוק לבחירה ישירה ובמהלך הביטול החליטו גם למחוק את אותו סעיף 22 המפורסם שבו נקבע שאם ראש ממשלה מפזר כנסת יהיה זה כאילו פיזרה הכנסת את עצמה.
על פי התיקון החדש במקרה כזה שראש ממשלה מפזר כנסת, מה שכזכור אירע לפני הבחירות הקודמות יגרום לבחירות מוקדמות במקצת.
התיקון החדש מסביר שהבחירות יערכו בחודש חשוון של אותה שנה שבה מסתיימים ארבע שנות כהונה.
במילים פשוטות במקום בחודש שבט תשס"ז, יתקיימו הבחירות בחודש חשוון תשס"ז שזה נובמבר 2006.
ועכשיו השאלה – איך לנהוג? לפי החוק הישן או לפי התיקון החדש?
בכנסת פתחו הבוקר בהתיעצויות והוחלט לזמן לדיון בענין זה את מי שהיה אז יו"ר וועדת החוקה אחנון רובינשטיין שהוא כזכור מומחה למשפט קונסטיטוציוני וכמובן גם את יו"ר וועדת הבחירות השופטת דליה דורנר.
סגן יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אומר בתגובה כי "אותה אופוזיציה, אשר סופגת תבוסה פעם אחר פעם בכל שבוע בהצעות אי אמון, התייאשה למעשה מלהפיל את הממשלה ומתפתה במהירות גבוהה מדי להקדים את הבחירות ולו בכמה חודשים. העם שבע מהקדמות הבחירות ואם אין בעיה משפטית מהותית יש להשאיר את הכנסת על כנה עד שנת 2007 כחוק".
(פ.ק.)