יצחק פס הוא אביה של התינוקת שלהבת פס, שנרצחה לפני כשנתיים וחצי בידי מחבל-צלף בחברון.
בית המשפט גזר על יצחק פס ועל גיסו מתתיהו שבו מ"חוות מעון" 15 חודשי מאסר בפועל.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לטענת הפרקליטות, העונש שהוטל עליהם אין בו כדי לשמש "גורם מרתיע דיו". "מציאות חיינו מצדיקה ואף מחייבת ענישה הולמת חמורה על מעשים מעין אלו, והעונש שהוטל אין בו די כדי להשיג את מטרת הענישה", הפרקליטות טוענת. "במציאות הביטחונית הקשה שבה אנו חיים, המעשים שבהם הורשעו המשיבים: נשיאה והובלה של חומר נפץ קטלני, אשר ידעו כי נגנב מרשויות הביטחון, קשים וחמורים במיוחד, וישנו אינטרס ציבורי ממשי להחמיר בעונשם".
הפרקליטות אף מותחת ביקורת על בית המשפט, ואומרת: בית המשפט "נתן משקל יתר לנסיבותיהם האישיות של המשיבים מבלי שנתן את המשקל הראוי לחומרת מעשי המשיבים...האובדן שחוו, מצבם האישי וילדותם הקשה אין בהן כדי להצדיק הפחתה כה משמעותית בעונשם".
לבסוף מסכמת הפרקליטות את בקשתה: "בית המשפט הנכבד מתבקש לקבל את הערעור, לבטל את גזר דינו של בית המשפט הנכבד קמא ולהחמיר באופן ממשי בעונש המאסר בפועל אשר הוטל על המשיבים".
כתבתנו מציינת כי מפסק דינה של השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור עולה כי בית המשפט לא קיבל את טענת הפרקליטות, שהשניים ביצעו את העבירות שמיוחסות להם "על רקע עבריינות אידיאולוגית". הפרקליטות ביקשה לטעון כי מאחר שלא הסבירו את מניעיהם, ובהעדר הסבר כזה, יש לקבוע כי הם ביצעו את העבירות על רקע עבריינות אידיאולוגית, שתכליתה נקמה בערבים ופגיעה בהם.
בפסיקתה השופטת קובעת: "מלאכת גזירת הדין אינה מלאכה קלה, בוודאי כאשר מדובר באנשים מן היישוב, שטרגדיה פקדה את משפחתם. במקרה שלפניי אין ראיה כלשהי המעידה על עבריינות אידיאולוגית, שנועדה לנקום בערבים. גם העובדות שצוינו בכתב האישום אינן מפרטות עובדות כאלה, ולכן אין מקום לעיין בשיקולי הענישה בעבירות אידיאולוגיות".
בראיון לערוץ 7 אמר עו"ד נפתלי וירצברגר כי אף על פי שבית המשפט לא קיבל את דרישתה של הפרקליטות להשית על פס ושבו עונש של עד שש שנות מאסר מדובר בפסק דין מחמיר "ואפילו מחמיר מאד", כלשונו.
לדבריו, על פי תקדימים שהוגשו לו נוכח בית המשפט לדעת כי התופעה של החזקת אמצעי לחימה מסיבות שונות ומשונות בידי אזרחי ישראל נפוצה מאד, ורמת הענישה במקרים כאלה, גם במקרים חמורים, עומדת על חודשי מאסר אחדים בלבד, ובמקרים קלים יותר מסתפק בית המשפט בהטלת עבודות שירות. במקרה של פס ושבו דרשה הפרקליטות החמרה מיוחדת באמצעות עונש שלא יפחת משש שנות מאסר. בכך ביקשה הפרקליטות, אומר וירצברגר, להפגין שינוי מגמה, אך היא עשתה זאת "דווקא על גבם של פס ושבו".
בית המשפט, לדבריו, קבע עונש של 15 חודשים, והוא, כאמור, נמוך ממה שדרשה הפרקליטות, אך בה בעת הוא גבוה בהרבה מרמת הענישה שנקטה עד כה. (ר)
בית המשפט גזר על יצחק פס ועל גיסו מתתיהו שבו מ"חוות מעון" 15 חודשי מאסר בפועל.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לטענת הפרקליטות, העונש שהוטל עליהם אין בו כדי לשמש "גורם מרתיע דיו". "מציאות חיינו מצדיקה ואף מחייבת ענישה הולמת חמורה על מעשים מעין אלו, והעונש שהוטל אין בו די כדי להשיג את מטרת הענישה", הפרקליטות טוענת. "במציאות הביטחונית הקשה שבה אנו חיים, המעשים שבהם הורשעו המשיבים: נשיאה והובלה של חומר נפץ קטלני, אשר ידעו כי נגנב מרשויות הביטחון, קשים וחמורים במיוחד, וישנו אינטרס ציבורי ממשי להחמיר בעונשם".
הפרקליטות אף מותחת ביקורת על בית המשפט, ואומרת: בית המשפט "נתן משקל יתר לנסיבותיהם האישיות של המשיבים מבלי שנתן את המשקל הראוי לחומרת מעשי המשיבים...האובדן שחוו, מצבם האישי וילדותם הקשה אין בהן כדי להצדיק הפחתה כה משמעותית בעונשם".
לבסוף מסכמת הפרקליטות את בקשתה: "בית המשפט הנכבד מתבקש לקבל את הערעור, לבטל את גזר דינו של בית המשפט הנכבד קמא ולהחמיר באופן ממשי בעונש המאסר בפועל אשר הוטל על המשיבים".
כתבתנו מציינת כי מפסק דינה של השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור עולה כי בית המשפט לא קיבל את טענת הפרקליטות, שהשניים ביצעו את העבירות שמיוחסות להם "על רקע עבריינות אידיאולוגית". הפרקליטות ביקשה לטעון כי מאחר שלא הסבירו את מניעיהם, ובהעדר הסבר כזה, יש לקבוע כי הם ביצעו את העבירות על רקע עבריינות אידיאולוגית, שתכליתה נקמה בערבים ופגיעה בהם.
בפסיקתה השופטת קובעת: "מלאכת גזירת הדין אינה מלאכה קלה, בוודאי כאשר מדובר באנשים מן היישוב, שטרגדיה פקדה את משפחתם. במקרה שלפניי אין ראיה כלשהי המעידה על עבריינות אידיאולוגית, שנועדה לנקום בערבים. גם העובדות שצוינו בכתב האישום אינן מפרטות עובדות כאלה, ולכן אין מקום לעיין בשיקולי הענישה בעבירות אידיאולוגיות".
בראיון לערוץ 7 אמר עו"ד נפתלי וירצברגר כי אף על פי שבית המשפט לא קיבל את דרישתה של הפרקליטות להשית על פס ושבו עונש של עד שש שנות מאסר מדובר בפסק דין מחמיר "ואפילו מחמיר מאד", כלשונו.
לדבריו, על פי תקדימים שהוגשו לו נוכח בית המשפט לדעת כי התופעה של החזקת אמצעי לחימה מסיבות שונות ומשונות בידי אזרחי ישראל נפוצה מאד, ורמת הענישה במקרים כאלה, גם במקרים חמורים, עומדת על חודשי מאסר אחדים בלבד, ובמקרים קלים יותר מסתפק בית המשפט בהטלת עבודות שירות. במקרה של פס ושבו דרשה הפרקליטות החמרה מיוחדת באמצעות עונש שלא יפחת משש שנות מאסר. בכך ביקשה הפרקליטות, אומר וירצברגר, להפגין שינוי מגמה, אך היא עשתה זאת "דווקא על גבם של פס ושבו".
בית המשפט, לדבריו, קבע עונש של 15 חודשים, והוא, כאמור, נמוך ממה שדרשה הפרקליטות, אך בה בעת הוא גבוה בהרבה מרמת הענישה שנקטה עד כה. (ר)