ישיבת וועדת הכספים הבוקר עסקה בצו ליקור מחירי הלחם. אל הישיבה זומן שר התמ"ת אהוד אולמרט שמשרדו הוציא את צו ההתיקרות. כצפוי היתה זו ישיבה סוערת, מתוחה ומלווה בחילופי האשמות.
כתבנו חגי סרי לוי מוסר כי יו”ר ועדת הכספים, ח”כ אברהם הירשזון, ינסה תוך שבוע ליזום ולתאם פגישה בין שרי האוצר והתמ”ת במגמה לבטל ייקור הלחם ולמצוא פיצוי למאפיות על ייקור הקמח או לחילופין להעניק פיצוי מיוחד לשכבות הנזקקות ומשפחות גדולות על ייקור הלחם.
מדובר, בהצעה שהועלתה במהלך הדיון ולפיה באמצעות המוסד לביטוח לאומי יינתן סך של בין 5 עד 10 שקלים לחודש, לכל מי שזכאי לקצבה עקב היותו נמנה על אוכלוסייה חלשה.
השר אולמרט, הסביר שבנקודת זמן מסוימת חייבו האילוצים של בעלי המאפיות וטחנות הקמח לקבוע החלטה".
בנתונים שמסר השר לועדה הדגיש, כי בדיקה העלתה שרק 30% ממוצרי הלחם, כולל החלות, הנצרכים על ידי השכבות החלשות, הוא לחם הנמצא בפיקוח. יתרה מזאת מאותה בדיקה עלה, כי 77% מסך הלחם שבפיקוח והנצרך על ידי השכבות החלשות – הוא דווקא הלחם הפרוס.
לדבריו, לנתונים הללו היתה חשיבות רבה בקביעת שיעור עליית מחיר הלחם, שבפיקוח, בעיקר לאור העובדה שבעבר ראה המשרד את הלחם הבסיסי (לחם אחיד כהה ולחם לבן) כלחם הנצרך על ידי השכבות מעוטות היכולת. לאור הנתונים הללו, סיכם השר, החליט משרד התמ”ת להעלות את מחיר הלחם הפרוס בשיעור נמוך יותר.
לטענתו של השר, על פי נתוני המשרד במשפחה של 4 נפשות התוספת של התייקרות הלחם תגיע לחודש לשיעור של 3.75 ₪ בלבד. ואילו התוספת להוצאה הכספית של משפחה עם 10 נפשות תגיע לעשרה שקל בלבד לחודש.
אחר כך תיאר את מסכת היסורים כהגדרתו על לקבלת ההחלטה. "התלבטנו במשך 7 חודשים בסוגייה... התלבטנו בעניין ביסורים קשים, היו רק מעט החלטות בתפקידי שנמשכו כל כך הרבה זמן" אמר אולמרט שגילה כי אפילו הציע למנכ”ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, להוריד את המע”מ על הלחם. אולם, העניין נמצא כבלתי אפשרי”.
השר אולמרט ביקש מחברי הוועדה לתמוך ברעיון של סיבסוד הלחם במטרה שיוזל לשכבות החלשות הצורכות אותו. "הלחם במדינת ישראל לא מסובסד, הוא רק מפוקח" אמר השר. "המדינה החליטה לטוב או לרע שלחם לא מסבסדים, אני אתמוך בכל כוחי בהחלטה לסבסד את מחיר הלחם, כי בתקופה שבה אנשים מחטטים בפחי הזבל כדי למצוא אוכל, צריך קודם כל לסבסד את מחיר הלחם",
שר התמ"ת ציין כי לדעתו סבסוד כזה יעלה כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד.
יחד עם זאת, הבהיר עוד השר אולמרט, כי לפני הועדה צריכה לעמוד השאלה האם אמנם סבסוד הלחם מטעם הממשלה יהיה מבחינת רעיון נכון, כיון שישנה שאלה גדולה האם צריך לסבסד את המצרך או את הנצרך. האם לסבסד מוצר וכך גם להעניק סיוע למי שלא נזקק לו או שמחליטים לסבסד רק את הנצרך – ורק לאותו קטע באוכלוסייה הנזקקת לסייע. ייתכן שזו תהיה השיטה הנכונה. ”במידה שהמדינה תחליט שיש צורך לתת תשובה אחרת, לנוכח העובדה שבתקופה זו התייקרות יוצרת הכבדה, שאיננו יכולים לעמוד בה – אתמוך בהחלטה לסבסד את החלשים. אולם, בהעדר החלטה כזו אני נאלצתי להחליט על ייקור הלחם. נהגתי כך ביושר, באחריות ובהגינות. כל האשמה מוטלת עלי”.
נציג האוצר אמיר אסף ניסה לטעון מול השר כי משרדו לא ידע כלל על הכוונה להעלות את מחיר הלחם.
אולמרט הזועם אמר כי משרד האוצר קיבל הודעה ממשרדו על הכוונה ליקר את המחירים 10 ימים לפני פרסום הצו. "אפילו קיבלנו תשובה" אמר אולמרט.
נציג האוצר עמד על דעתו כי לא התקבלה הודעה ואז שלח אולמרט את עוזרו להביא את המכתב. אולמרט הקריא בחגיגיות את הכתוב "מאושרת העלאת המחירים בסך 15% ".
”מי שטוען שלא ידע באוצר – איננו אומר אמת" קרא אולמרט "תפסיקו לספר לנו סיפורים".
כתבנו חגי סרי לוי מוסר כי יו”ר ועדת הכספים, ח”כ אברהם הירשזון, ינסה תוך שבוע ליזום ולתאם פגישה בין שרי האוצר והתמ”ת במגמה לבטל ייקור הלחם ולמצוא פיצוי למאפיות על ייקור הקמח או לחילופין להעניק פיצוי מיוחד לשכבות הנזקקות ומשפחות גדולות על ייקור הלחם.
מדובר, בהצעה שהועלתה במהלך הדיון ולפיה באמצעות המוסד לביטוח לאומי יינתן סך של בין 5 עד 10 שקלים לחודש, לכל מי שזכאי לקצבה עקב היותו נמנה על אוכלוסייה חלשה.
השר אולמרט, הסביר שבנקודת זמן מסוימת חייבו האילוצים של בעלי המאפיות וטחנות הקמח לקבוע החלטה".
בנתונים שמסר השר לועדה הדגיש, כי בדיקה העלתה שרק 30% ממוצרי הלחם, כולל החלות, הנצרכים על ידי השכבות החלשות, הוא לחם הנמצא בפיקוח. יתרה מזאת מאותה בדיקה עלה, כי 77% מסך הלחם שבפיקוח והנצרך על ידי השכבות החלשות – הוא דווקא הלחם הפרוס.
לדבריו, לנתונים הללו היתה חשיבות רבה בקביעת שיעור עליית מחיר הלחם, שבפיקוח, בעיקר לאור העובדה שבעבר ראה המשרד את הלחם הבסיסי (לחם אחיד כהה ולחם לבן) כלחם הנצרך על ידי השכבות מעוטות היכולת. לאור הנתונים הללו, סיכם השר, החליט משרד התמ”ת להעלות את מחיר הלחם הפרוס בשיעור נמוך יותר.
לטענתו של השר, על פי נתוני המשרד במשפחה של 4 נפשות התוספת של התייקרות הלחם תגיע לחודש לשיעור של 3.75 ₪ בלבד. ואילו התוספת להוצאה הכספית של משפחה עם 10 נפשות תגיע לעשרה שקל בלבד לחודש.
אחר כך תיאר את מסכת היסורים כהגדרתו על לקבלת ההחלטה. "התלבטנו במשך 7 חודשים בסוגייה... התלבטנו בעניין ביסורים קשים, היו רק מעט החלטות בתפקידי שנמשכו כל כך הרבה זמן" אמר אולמרט שגילה כי אפילו הציע למנכ”ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, להוריד את המע”מ על הלחם. אולם, העניין נמצא כבלתי אפשרי”.
השר אולמרט ביקש מחברי הוועדה לתמוך ברעיון של סיבסוד הלחם במטרה שיוזל לשכבות החלשות הצורכות אותו. "הלחם במדינת ישראל לא מסובסד, הוא רק מפוקח" אמר השר. "המדינה החליטה לטוב או לרע שלחם לא מסבסדים, אני אתמוך בכל כוחי בהחלטה לסבסד את מחיר הלחם, כי בתקופה שבה אנשים מחטטים בפחי הזבל כדי למצוא אוכל, צריך קודם כל לסבסד את מחיר הלחם",
שר התמ"ת ציין כי לדעתו סבסוד כזה יעלה כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד.
יחד עם זאת, הבהיר עוד השר אולמרט, כי לפני הועדה צריכה לעמוד השאלה האם אמנם סבסוד הלחם מטעם הממשלה יהיה מבחינת רעיון נכון, כיון שישנה שאלה גדולה האם צריך לסבסד את המצרך או את הנצרך. האם לסבסד מוצר וכך גם להעניק סיוע למי שלא נזקק לו או שמחליטים לסבסד רק את הנצרך – ורק לאותו קטע באוכלוסייה הנזקקת לסייע. ייתכן שזו תהיה השיטה הנכונה. ”במידה שהמדינה תחליט שיש צורך לתת תשובה אחרת, לנוכח העובדה שבתקופה זו התייקרות יוצרת הכבדה, שאיננו יכולים לעמוד בה – אתמוך בהחלטה לסבסד את החלשים. אולם, בהעדר החלטה כזו אני נאלצתי להחליט על ייקור הלחם. נהגתי כך ביושר, באחריות ובהגינות. כל האשמה מוטלת עלי”.
נציג האוצר אמיר אסף ניסה לטעון מול השר כי משרדו לא ידע כלל על הכוונה להעלות את מחיר הלחם.
אולמרט הזועם אמר כי משרד האוצר קיבל הודעה ממשרדו על הכוונה ליקר את המחירים 10 ימים לפני פרסום הצו. "אפילו קיבלנו תשובה" אמר אולמרט.
נציג האוצר עמד על דעתו כי לא התקבלה הודעה ואז שלח אולמרט את עוזרו להביא את המכתב. אולמרט הקריא בחגיגיות את הכתוב "מאושרת העלאת המחירים בסך 15% ".
”מי שטוען שלא ידע באוצר – איננו אומר אמת" קרא אולמרט "תפסיקו לספר לנו סיפורים".