הארכיאולוגית איילת מזר מהאוניברסיטה העברית אמרה בריאיון ליומן הצהריים של ערוץ 7 כי התלולית הזו היתה לא בטיחותית כל השנים. המוני אנשים הלכו עליה, והיה זה אך עניין של זמן עד שהכל יקרוס, שכן התלולית עומדת על בסיס רעוע.
מבנה האבנים במקום, לדבריה, מיוחס לכל המוקדם לתקופה הממלוכית אך מתחתיו קיימים שרידים מתקופת בית שני. "אם יזיזו את התלולית ממקומה ייחשף שער כניסה להר הבית, שגובהו כ-8 מטרים. כיום רואים רק את קצה המשקוף שלו. הוא נקרא "שער הברטל" על שם קונסול אמריקאי מהמאה ה19. זהו שער מרהיב ביופיו, וכשיתגלה יהיה זה אחד המראות היפים בעיר העתיקה", אומרת מזר.
לדבריה ההתמוטטות לא נגרמה מגורמים עכשויים כמו השלג ורעידת האדמה, אלא מהצטברות גורמים במשך השנים, וזה היה מהלך צפוי, במיוחד לאור העבדות הנערכות כעת על הר הבית. מזר מתריעה כנגד אטימות ואדישות רשות העתיקות, הממשלה והעומד בראשה, למצבו של הר הבית, הדורש שימור וטיפול מתמיד.
מזר מארה לעיתון "הארץ" כי "התמוטטות גדולה שעלולה לגרום לאסון כבד היא רק עניין של זמן", והיא מסבירה את החשש:"הר הבית בנוי על חללים תת קרקעיים, אולמות עצומים. מאז רעידת האדמה ב-1927, בה התמוטט המבנה, לא בדק איש את מצב הכתלים והחללים. כלפי חוץ רואים שהמצב קשה- סדקים, התנפחויות בכתלים. המיתחם כולו רעוע". מזר טוענת שעבודות השיפוץ הנערכות כרגע הן בגדר קישוט, שכן משהיה בשטח היא רואה פיגומים שוממים, ואין עובדים בפועל. לעומת זאת עבודות הוואקף בהר נמשכות במלוא המרץ ללא פיקוח הנדסי וארכיאולוגי . מזר מונה מספר מקרי התמוטטות והתנפחות כתלים לאחרונה באיזור הר הבית, ומסכמת:"אני מקווה שהחששות המבוססים שלי לא יתממשו".
בתוך כך מוסר שוקי הס מאגודת "אל הר המור" העוסקת בהעלאת יהודים להר הבית, כי למרות ההתמוטטות מאפשראת המשטרה עליית יהודים להר כסדרה, אלא שהיא מתבצעת כעת דרך שער השלשלת ולא משער המוגרבים. לדבריו "מעז יצא מתוק, שכן כעת אנו נכנסים משער שהמשטרה מעולם לא התירה לנו לעבור דרכו. דבר זה מחזק את בעלותנו על ההר, ומוסיף לקדושתו של המקום כפי שמובעת מצידנו". יהודים יכולים להמשיך לעלות להר לאחר הכנה מתאימה. (ח)
מבנה האבנים במקום, לדבריה, מיוחס לכל המוקדם לתקופה הממלוכית אך מתחתיו קיימים שרידים מתקופת בית שני. "אם יזיזו את התלולית ממקומה ייחשף שער כניסה להר הבית, שגובהו כ-8 מטרים. כיום רואים רק את קצה המשקוף שלו. הוא נקרא "שער הברטל" על שם קונסול אמריקאי מהמאה ה19. זהו שער מרהיב ביופיו, וכשיתגלה יהיה זה אחד המראות היפים בעיר העתיקה", אומרת מזר.
לדבריה ההתמוטטות לא נגרמה מגורמים עכשויים כמו השלג ורעידת האדמה, אלא מהצטברות גורמים במשך השנים, וזה היה מהלך צפוי, במיוחד לאור העבדות הנערכות כעת על הר הבית. מזר מתריעה כנגד אטימות ואדישות רשות העתיקות, הממשלה והעומד בראשה, למצבו של הר הבית, הדורש שימור וטיפול מתמיד.
מזר מארה לעיתון "הארץ" כי "התמוטטות גדולה שעלולה לגרום לאסון כבד היא רק עניין של זמן", והיא מסבירה את החשש:"הר הבית בנוי על חללים תת קרקעיים, אולמות עצומים. מאז רעידת האדמה ב-1927, בה התמוטט המבנה, לא בדק איש את מצב הכתלים והחללים. כלפי חוץ רואים שהמצב קשה- סדקים, התנפחויות בכתלים. המיתחם כולו רעוע". מזר טוענת שעבודות השיפוץ הנערכות כרגע הן בגדר קישוט, שכן משהיה בשטח היא רואה פיגומים שוממים, ואין עובדים בפועל. לעומת זאת עבודות הוואקף בהר נמשכות במלוא המרץ ללא פיקוח הנדסי וארכיאולוגי . מזר מונה מספר מקרי התמוטטות והתנפחות כתלים לאחרונה באיזור הר הבית, ומסכמת:"אני מקווה שהחששות המבוססים שלי לא יתממשו".
בתוך כך מוסר שוקי הס מאגודת "אל הר המור" העוסקת בהעלאת יהודים להר הבית, כי למרות ההתמוטטות מאפשראת המשטרה עליית יהודים להר כסדרה, אלא שהיא מתבצעת כעת דרך שער השלשלת ולא משער המוגרבים. לדבריו "מעז יצא מתוק, שכן כעת אנו נכנסים משער שהמשטרה מעולם לא התירה לנו לעבור דרכו. דבר זה מחזק את בעלותנו על ההר, ומוסיף לקדושתו של המקום כפי שמובעת מצידנו". יהודים יכולים להמשיך לעלות להר לאחר הכנה מתאימה. (ח)