אבישי טוענת כי קיימת סבירות גבוהה שהבנקים יפיקו דו"ח מגמתי ומטעה, אשר כפי שאף פורסם בעיתונות, המסקנה נקבעה מראש. בפנייתה היא מציינת כי השוואה נכונה ומדויקת דורשת פיתוח מתודולוגי של מחקר שתאפשר השוואה נכונה ומדויקת, ולבנק ישראל היכולות המחקריות, הגישה לנתונים והאפשרויות התקציביות המתאימות לביצוע מחקר כזה.

המועצה לצרכנות מבהירה כי במסגרת המחקר יש מקום לכלול, נוסף להשוואת עלויות, גם היבטים חשובים נוספים של תחום העמלות, כגון חלוקת נטל עלות העמלות בין המגזר העסקי לבין משקי הבית בכל המדינה, לרבות גישור על הפער בין התנאים הפורמליים הקבועים בתעריפוני הבנקים לתנאים הניתנים בפועל לכל מגזר, וזאת לעומת טענתם של הבנקים ש"צרכנים רבים אינם מחויבים בפועל בעמלות שנקבעו בתעריפון", טענה שאינה מבחינה בין הצרכן הפרטי והעסקי.

כמו כן נטען כי אחת מהדרכים היצירתיות של הבנקים בישראל, המקשה על הלקוחות בחישוב העלות האמיתית של שירותים בנקאיים שונים, היא מצרפי העמלות. כך, לדוגמא, בקנייה של המחאת נוסעים במט"ח עלול הצרכן למצוא את עצמו משלם, נוסף לעמלה על הקניה עצמה, גם עמלת "ימי ערך" ועמלת "דואר".או כתב, וכמובן עמלת שורה. לכן, חשוב לבחון את מצרפי העמלות הנוגעים לשירות זה או אחר ולהשוותן זו לזו, ולא לבודד עמלה מסוימת הנוגעת לשירות מסוים באופן שעלול לעוות את תוצאות המחקר. (ש)