התוכנית הכלכלית שמבצעים שרי האוצר בנימין נתניהו ומאיר שטרית היא מהפכה כלכלית אמיתית להבראת המשק, ואת משמעותה יבינו רק בעוד זמן מה, כך אמר השבוע הפרופסור לכלכלה יאיר זימון במהלך הרצאה בפני יועצי השקעות ומנהלי תיקי השקעות. זימון עומד בראש מכללת "מגמות", המכשירה יועצי השקעות.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי זימון ציין שהחידוש בתכנית הכלכלית הוא בכך שנתניהו מבצע אותה בפועל, שלא כבתוכניות אחרות, בעבר, שנטמנו במגירות במשרד האוצר. לדבריו, תפיסת התקציב של נתניהו שונה, וכיום הולכת ומתפשטת ההבנה כי "בשביל כסף צריך לעבוד". הוא ציין כי כבר עתה רואים שינוי מגמה, וכי בעוד חודשים אחדים יתבטא שינוי הכיוון גם בנושא התעסוקה. הצפי הוא כי בשנת 05' יגדל התוצר לנפש ב 3%, נתון המעיד על צמיחה, ואז יש תקווה שנהיה חברה מרוויחה באמת ולא כזו שחיה על "לופטגעשעפטן", הוא מוסיף.
בין הפעולות החיוניות שביצעה הממשלה היו קיצוץ בתשלומי העברה, כמו קצבאות ילדים ודמי אבטלה, הקטנת הגירעון בתקציב, הקטנת ההוצאות הממשלתיות, הורדת אחוז המס וחתירה לכך שכל הכנסה תמוסה, ללא קשר למקורה ולמיקומה. לדוגמא מס על הימורי מפעל הפיס וטוטו וכן מס על הבורסה, שכמה משרי אוצר ניסו להשית ולא הצליחו בכך.
זימון ציין כי לפני יותר משנה עמדה ישראל בפני הסכנה שיורידו את דירוג האשראי שלה, ומצב זה היה עלול לגרום לכך שמשקיעים זרים ימשכו את כספיהם מהארץ, ולהותיר את המדינה ללא דולרים. תוכניתו של נתניהו מנעה זאת, אמר, והוסיף כי תוכנית זו, שהוצגה בפני האמריקנים, גרמה לכך שהם יסכימו לערוב לישראל על סך של תשעה מיליארד דולרים, וזהו סימן לכך שהם הביעו אמון בכלכלה הישראלית.
אתמול התפרסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומהם עולה כי מאז קום המדינה עלתה רמת החיים בישראל ב 3.5% בשנה, ובשנת 02' הייתה גבוהה פי שישה בהשוואה לשנת 50'.
בצריכה הפרטית נמדד סיכום ההוצאות של משקי הבית על סחורות ושירותים, ונראה כי בשנה הקודמת היא הסתכמה ב 291.6 מיליארד שקלים. עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי בשנים 51' – 70' גדלה הצריכה הפרטית לנפש ב 4.3% לשנה בממוצע.
מניתוח ההוצאה לצריכה שוטפת עולה כי 31% מההוצאה הייתה על שירותים, 24% הייתה הוצאה על שירותי דיור, 21% על מזון, משקאות וטבק, 11% הוצאות על הנעלה, הלבשה וחפצים אחרים.
לאורך השנים נשארו ההוצאות לדלק ולחשמל יציבות, והן מהוות 5% מהצריכה.
במשך העשור האחרון טיפסה כמעט פי שניים ההוצאה לצריכת מוצרים לשימוש רב פעמי, כגון כלי רכב וציוד חשמלי לבית.
כמו כן חלה עלייה רצופה מ 43% ל 49.3% בכמות היבוא של מוצרי התעשייה, ובשנת 00' היא הגיעה לשיאה. למעלה ממחצית התצרוכת בה, כ 55%, היה מיובא.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי זימון ציין שהחידוש בתכנית הכלכלית הוא בכך שנתניהו מבצע אותה בפועל, שלא כבתוכניות אחרות, בעבר, שנטמנו במגירות במשרד האוצר. לדבריו, תפיסת התקציב של נתניהו שונה, וכיום הולכת ומתפשטת ההבנה כי "בשביל כסף צריך לעבוד". הוא ציין כי כבר עתה רואים שינוי מגמה, וכי בעוד חודשים אחדים יתבטא שינוי הכיוון גם בנושא התעסוקה. הצפי הוא כי בשנת 05' יגדל התוצר לנפש ב 3%, נתון המעיד על צמיחה, ואז יש תקווה שנהיה חברה מרוויחה באמת ולא כזו שחיה על "לופטגעשעפטן", הוא מוסיף.
בין הפעולות החיוניות שביצעה הממשלה היו קיצוץ בתשלומי העברה, כמו קצבאות ילדים ודמי אבטלה, הקטנת הגירעון בתקציב, הקטנת ההוצאות הממשלתיות, הורדת אחוז המס וחתירה לכך שכל הכנסה תמוסה, ללא קשר למקורה ולמיקומה. לדוגמא מס על הימורי מפעל הפיס וטוטו וכן מס על הבורסה, שכמה משרי אוצר ניסו להשית ולא הצליחו בכך.
זימון ציין כי לפני יותר משנה עמדה ישראל בפני הסכנה שיורידו את דירוג האשראי שלה, ומצב זה היה עלול לגרום לכך שמשקיעים זרים ימשכו את כספיהם מהארץ, ולהותיר את המדינה ללא דולרים. תוכניתו של נתניהו מנעה זאת, אמר, והוסיף כי תוכנית זו, שהוצגה בפני האמריקנים, גרמה לכך שהם יסכימו לערוב לישראל על סך של תשעה מיליארד דולרים, וזהו סימן לכך שהם הביעו אמון בכלכלה הישראלית.
אתמול התפרסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומהם עולה כי מאז קום המדינה עלתה רמת החיים בישראל ב 3.5% בשנה, ובשנת 02' הייתה גבוהה פי שישה בהשוואה לשנת 50'.
בצריכה הפרטית נמדד סיכום ההוצאות של משקי הבית על סחורות ושירותים, ונראה כי בשנה הקודמת היא הסתכמה ב 291.6 מיליארד שקלים. עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי בשנים 51' – 70' גדלה הצריכה הפרטית לנפש ב 4.3% לשנה בממוצע.
מניתוח ההוצאה לצריכה שוטפת עולה כי 31% מההוצאה הייתה על שירותים, 24% הייתה הוצאה על שירותי דיור, 21% על מזון, משקאות וטבק, 11% הוצאות על הנעלה, הלבשה וחפצים אחרים.
לאורך השנים נשארו ההוצאות לדלק ולחשמל יציבות, והן מהוות 5% מהצריכה.
במשך העשור האחרון טיפסה כמעט פי שניים ההוצאה לצריכת מוצרים לשימוש רב פעמי, כגון כלי רכב וציוד חשמלי לבית.
כמו כן חלה עלייה רצופה מ 43% ל 49.3% בכמות היבוא של מוצרי התעשייה, ובשנת 00' היא הגיעה לשיאה. למעלה ממחצית התצרוכת בה, כ 55%, היה מיובא.