"אם אדם חושב שאינו יכול למלא פקודה כלשהי משום שבעיניו היא בלתי חוקית בעליל שלא יציית לה", אומר עו"ד חיים משגב בראיון לכתבתנו רותי אברהם.
לדבריו הוא מצפה מעשרות אלפי חיילים שיידרשו לגרש יהודים מבתיהם ביש"ע שלא יצייתו לפקודה כזו בטענה כי היא בלתי חוקית בעליל, ושיהיו נכונים לשלם בחירותם על אי הציות לפקודה.
לעתים הוא מוסיף, ממשלה חוקית נותנת הוראה לבצע פקודה חוקית אך לא מוסרית כמו למשל פקודה שאינה לוקחת בחשבון זכויות אדם. כמו למשל בפרשת כפר קאסם במהלכה ירו חיילי יחידת משמר הגבול בערבים שלא ידעו כי הוטל עוצר ולכן הגיעו לבתיהם באיחור לאחר היכנס העוצר לתוקפו. הפקודה הוגדרה בזמנו כבלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס עליה אומר משגב.
לדבריו אותו מפקד נתן מכוח סמכותו פקודה לחייליו לירות אך היתה זו פקודה לא מוסרית.
דבריו של משגב נאמרים על רקע כוונותיה של האוניברסיטה העברית לערוך כינוס בו יובאו "עדויותיהם" של חיילים סרבנים. לכינוס שייערך בתחילת החודש תחת השם "עדויות חיילים וזכויות אדם", שותפים אוניברסיטת ת"א ומרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטת מרילנד.
בכנס ישאו דברים מרצים מארגוני שמאל קיצוני כמו ישי מנוחין מ"יש גבול", ג'סיקה מונטל מנכ"ל ארגון בצל"ם איתי סבירסקי מארגון "האומץ לסרב" וכן חברת הכנסת זהבה גלאון, פרופ' מרדכי קרמניצר ועוד.
משגב אומר עוד לכתבתנו כי אינו פוסל כינוסים מסוג זה, "אדרבה אני בעד חופש ביטוי מלא בתנאי שהוא חל גם על הצד השני של המפה הפוליטית". לדבריו איש לא גינה התבטאויות חריפות של אנשי רוח ופוליטיקאים כמו זו של יגאל תומרקין כלפי חרדים או כינויים של המתנחלים "מתנחבלים", אך באותה עת התבטאויות של רבנים בכינוס רבני יש"ע נבחנו בזכוכית מגדלת. זה מוסר כפול אומר משגב.
עוד ציין כדוגמא למוסר כפול את תוצאות משפטם של ג'וברן משורר ערבי מאום אל פחם ובנימין זאב כהנא הי"ד, לפני מספר שנים. המשפטים לדבריו התנהלו בפני אותו הרכב ובאותה תקופה. ג'ברין פרסם שירים בהם קרא לאינתיפדה ולזריקת אבנים ובנימין זאב כהנא הי"ד פרסם כרוז הקורא למדינת ישראל להפציץ את אום אל פחם במקום את לבנון. את ג'ברין זיכו את כהנא הרשיעו, אומר משגב.
משגב אומר כי הוא מכבד אנשי שמאל המוכנים לשלם מחיר כבד בעד אי ציות לפקודות המנוגדות להשקפת עולמם. לעומת זאת הוא מוסיף לא מצאתי
"סרבנים ימנים" שמוכנים באופן נחוש לא לציית לפקודות ולשלם על כך המחיר בחירותם.
משגב הוסיף כי אינו מוצא כעת גם חבר כנסת או שר אחד מהימין שיהיה מוכן לוותר על כסאו למען אותם דברים בהם הוא מאמין.
לדבריו הוא מצפה מעשרות אלפי חיילים שיידרשו לגרש יהודים מבתיהם ביש"ע שלא יצייתו לפקודה כזו בטענה כי היא בלתי חוקית בעליל, ושיהיו נכונים לשלם בחירותם על אי הציות לפקודה.
לעתים הוא מוסיף, ממשלה חוקית נותנת הוראה לבצע פקודה חוקית אך לא מוסרית כמו למשל פקודה שאינה לוקחת בחשבון זכויות אדם. כמו למשל בפרשת כפר קאסם במהלכה ירו חיילי יחידת משמר הגבול בערבים שלא ידעו כי הוטל עוצר ולכן הגיעו לבתיהם באיחור לאחר היכנס העוצר לתוקפו. הפקודה הוגדרה בזמנו כבלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס עליה אומר משגב.
לדבריו אותו מפקד נתן מכוח סמכותו פקודה לחייליו לירות אך היתה זו פקודה לא מוסרית.
דבריו של משגב נאמרים על רקע כוונותיה של האוניברסיטה העברית לערוך כינוס בו יובאו "עדויותיהם" של חיילים סרבנים. לכינוס שייערך בתחילת החודש תחת השם "עדויות חיילים וזכויות אדם", שותפים אוניברסיטת ת"א ומרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטת מרילנד.
בכנס ישאו דברים מרצים מארגוני שמאל קיצוני כמו ישי מנוחין מ"יש גבול", ג'סיקה מונטל מנכ"ל ארגון בצל"ם איתי סבירסקי מארגון "האומץ לסרב" וכן חברת הכנסת זהבה גלאון, פרופ' מרדכי קרמניצר ועוד.
משגב אומר עוד לכתבתנו כי אינו פוסל כינוסים מסוג זה, "אדרבה אני בעד חופש ביטוי מלא בתנאי שהוא חל גם על הצד השני של המפה הפוליטית". לדבריו איש לא גינה התבטאויות חריפות של אנשי רוח ופוליטיקאים כמו זו של יגאל תומרקין כלפי חרדים או כינויים של המתנחלים "מתנחבלים", אך באותה עת התבטאויות של רבנים בכינוס רבני יש"ע נבחנו בזכוכית מגדלת. זה מוסר כפול אומר משגב.
עוד ציין כדוגמא למוסר כפול את תוצאות משפטם של ג'וברן משורר ערבי מאום אל פחם ובנימין זאב כהנא הי"ד, לפני מספר שנים. המשפטים לדבריו התנהלו בפני אותו הרכב ובאותה תקופה. ג'ברין פרסם שירים בהם קרא לאינתיפדה ולזריקת אבנים ובנימין זאב כהנא הי"ד פרסם כרוז הקורא למדינת ישראל להפציץ את אום אל פחם במקום את לבנון. את ג'ברין זיכו את כהנא הרשיעו, אומר משגב.
משגב אומר כי הוא מכבד אנשי שמאל המוכנים לשלם מחיר כבד בעד אי ציות לפקודות המנוגדות להשקפת עולמם. לעומת זאת הוא מוסיף לא מצאתי
"סרבנים ימנים" שמוכנים באופן נחוש לא לציית לפקודות ולשלם על כך המחיר בחירותם.
משגב הוסיף כי אינו מוצא כעת גם חבר כנסת או שר אחד מהימין שיהיה מוכן לוותר על כסאו למען אותם דברים בהם הוא מאמין.