נציג התאחדות התעשיינים משה נחום אמר בוועדת הכלכלה כי בין ישראל לאיחוד האירופי יש הסכם משנת 75, אשר יש"ע נכללת בו. הצעד שנקטו האירופים הוא הפרת הסכם, אך משום מה ויתרה ישראל על המאבק המשפטי, אמר נחום. צבי אלון ממשרד החקלאות מסר כי כשליש מהתוצרת היוצאת מיש"ע היא תוצרת חקלאית (35 מיליון דולר) וכי המכס שמשלמים חקלאים ביש"ע עומד על ארבעה מליון דולר. לדבריו, סימון המוצרים יקשה על חקלאים בבקעה, ביו"ש ובגוש קטיף.
במהלך הדיון קרא יו"ר ועדת הכלכלה שלום שמחון לתמ"ת להסיט את הייצוא הישראלי לשווקים נוספים מלבד אירופה, וזאת לנוכח הקשיים שמערימים האירופאים ולנוכח כוונת המדינה לפצות את היצרנים ביש"ע בגין המכסים שיוטלו על מוצריהם בעלות של כ-7.5 מליון דולר. "אפשר להשקיע כספים אלו בסבסוד ההובלה לארה"ב ובמציאת שווקים חדשים", אמר שמחון. שמחון הביע תמיהה על כך שהחלטת התמ"ת התקבלה ללא כל הערכות והכנת תכנית כוללת לנוכח השלכותיה הצפויות.
ח"כ גלעד ארדן אמר כי החלטת התמ"ת היא כניעה של מדינה ריבונית לדרישות מדינות אירופה. לדבריו, לכניעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. "ייתכן שבעוד כמה שנים ידרוש האיחוד האירופי לסמן את דרכוניהם של תושבי יש"ע. השאלה היא איפה מדינה ריבונית מציבה את גבולותיה".
רונית קן, סמנכ"ל סחר חוץ בתמ"ת, אמרה כי ההחלטה להסכים לסימון המוצרים התקבלה בתמ"ת בכדי שלא לפגוע בשורת עניינים התלויים בין ישראל לאירופאים כדי לא לסכן את הייצוא הישראלי לאירופה בכללותו. לדבריה, אירופה היא השוק המשמעותי ביותר לייצוא הישראלי - כשליש מכלל הייצוא. כלל הייצוא הישראלי לאירופה עומד על 7.5 מיליארד דולר. הייצוא מיש"ע מסתכם ב-120 מיליון דולר בלבד. קן אמרה כי בשנה האחרונה חלה הקצנה בגישת האירופאים, שהגישו 4600 בקשות לתעודות מקור - כפול מבשנה שעברה. קן ציינה כי המוצרים הישראלים יסומנו על פי האזור הגיאוגרפי שבו יוצרו על גבי תעודת המשלוח ולא על גבי המוצר.
סמנכ"ל המכס עוזר ברקוביץ אמר כי בספטמבר 2002 הנחה ראש הממשלה לתת לאירופאים תשובות אחידות לתעודות המקור ולענות כי כל המפעלים נמצאים בשטחי מדינת ישראל. לדבריו, מכיוון שישראל לא ענתה לשאלות האירופאים סווגו מפעלים הנמצאים בתך הקו הירוק כמפעלים בשטחים (למשל ורדינון באור עקיבא).
בדיון עלתה סוגית פיצוי היצרנים ביש"ע בגין פגיעה שתיגרם להם עם סימון המוצרים וחיובם במכס. סמנכ"ל המכס הבהיר כי על פי הסכמי הסחר העולמיים אסור לסבסד יצרנים. נציג אגף התקציבים באוצר ערן ניצן אמר כי הפיצוי לא תוקצב במסגרת התקציב אך "נצטרך לגבש פתרון יצירתי בנושא". על כך העיר ח"כ אבשלום וילן, "תזמין את מנכ"ל משרד השיכון. הוא ידוע בפתרונותיו היצירתיים למימון תושבי השטחים".
שמחון אמר, "אני רק מקווה שלא נעשה כאן תרגיל על ידי שר התמ"ת שמטרתו שהיצרנים בישראל יממנו את היצרנים בשטחים". הוא קרא לתמ"ת להעביר את המפעלים לתחומי הקו הירוק. "למה להמשיך לייצר בשטחים אם בסופו של דבר זה לא רווחי?" שאל שמחון, "אם לא משתלם לייצר שם, למה מישהו צריך לסבסד אותם?"
דני בש ממפעל אקסטל במישור אדומים אמר כי הם שוקלים לוותר כליל על השוק האירופי לנוכח הקושי לספוג את הפיקדון של 7%. גידי חובב ממועצת יש"ע ציין כי מישהו שוכח "שהמדינה שלחה את היצרנים הללו ליש"ע".
במהלך הדיון קרא יו"ר ועדת הכלכלה שלום שמחון לתמ"ת להסיט את הייצוא הישראלי לשווקים נוספים מלבד אירופה, וזאת לנוכח הקשיים שמערימים האירופאים ולנוכח כוונת המדינה לפצות את היצרנים ביש"ע בגין המכסים שיוטלו על מוצריהם בעלות של כ-7.5 מליון דולר. "אפשר להשקיע כספים אלו בסבסוד ההובלה לארה"ב ובמציאת שווקים חדשים", אמר שמחון. שמחון הביע תמיהה על כך שהחלטת התמ"ת התקבלה ללא כל הערכות והכנת תכנית כוללת לנוכח השלכותיה הצפויות.
ח"כ גלעד ארדן אמר כי החלטת התמ"ת היא כניעה של מדינה ריבונית לדרישות מדינות אירופה. לדבריו, לכניעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. "ייתכן שבעוד כמה שנים ידרוש האיחוד האירופי לסמן את דרכוניהם של תושבי יש"ע. השאלה היא איפה מדינה ריבונית מציבה את גבולותיה".
רונית קן, סמנכ"ל סחר חוץ בתמ"ת, אמרה כי ההחלטה להסכים לסימון המוצרים התקבלה בתמ"ת בכדי שלא לפגוע בשורת עניינים התלויים בין ישראל לאירופאים כדי לא לסכן את הייצוא הישראלי לאירופה בכללותו. לדבריה, אירופה היא השוק המשמעותי ביותר לייצוא הישראלי - כשליש מכלל הייצוא. כלל הייצוא הישראלי לאירופה עומד על 7.5 מיליארד דולר. הייצוא מיש"ע מסתכם ב-120 מיליון דולר בלבד. קן אמרה כי בשנה האחרונה חלה הקצנה בגישת האירופאים, שהגישו 4600 בקשות לתעודות מקור - כפול מבשנה שעברה. קן ציינה כי המוצרים הישראלים יסומנו על פי האזור הגיאוגרפי שבו יוצרו על גבי תעודת המשלוח ולא על גבי המוצר.
סמנכ"ל המכס עוזר ברקוביץ אמר כי בספטמבר 2002 הנחה ראש הממשלה לתת לאירופאים תשובות אחידות לתעודות המקור ולענות כי כל המפעלים נמצאים בשטחי מדינת ישראל. לדבריו, מכיוון שישראל לא ענתה לשאלות האירופאים סווגו מפעלים הנמצאים בתך הקו הירוק כמפעלים בשטחים (למשל ורדינון באור עקיבא).
בדיון עלתה סוגית פיצוי היצרנים ביש"ע בגין פגיעה שתיגרם להם עם סימון המוצרים וחיובם במכס. סמנכ"ל המכס הבהיר כי על פי הסכמי הסחר העולמיים אסור לסבסד יצרנים. נציג אגף התקציבים באוצר ערן ניצן אמר כי הפיצוי לא תוקצב במסגרת התקציב אך "נצטרך לגבש פתרון יצירתי בנושא". על כך העיר ח"כ אבשלום וילן, "תזמין את מנכ"ל משרד השיכון. הוא ידוע בפתרונותיו היצירתיים למימון תושבי השטחים".
שמחון אמר, "אני רק מקווה שלא נעשה כאן תרגיל על ידי שר התמ"ת שמטרתו שהיצרנים בישראל יממנו את היצרנים בשטחים". הוא קרא לתמ"ת להעביר את המפעלים לתחומי הקו הירוק. "למה להמשיך לייצר בשטחים אם בסופו של דבר זה לא רווחי?" שאל שמחון, "אם לא משתלם לייצר שם, למה מישהו צריך לסבסד אותם?"
דני בש ממפעל אקסטל במישור אדומים אמר כי הם שוקלים לוותר כליל על השוק האירופי לנוכח הקושי לספוג את הפיקדון של 7%. גידי חובב ממועצת יש"ע ציין כי מישהו שוכח "שהמדינה שלחה את היצרנים הללו ליש"ע".