שמחון מאשים: נווה וכץ מטרפדים הקמת רשות לפיקוח על המזון- משיקולים פוליטיים.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ שלום שמחון טוען כי שר הבריאות דני נווה ושר החקלאות ישראל כץ מטרפדים הקמת רשות לפיקוח על המזון משיקולים פוליטיים. שמחון הניח, יחד עם ח"כ רשף חן (שינוי) הצעת חוק להקמת רשות לפיקוח על המזון שתרכז את הסמכויות לפיקוח על המזון המפוזרות היום בין 17 רשויות שונות, בהן משרד בריאות, משרד החקלאות, משרד התמ"ת, המשרד לאיכות הסביבה, והרשויות המקומיות.
לדברי שמחון פיזור הסמכויות בין הרשויות השונות גורם לחוסר בהירות, לכפל סמכויות, לבזבוז משאבים, והחמור מכל- לכשלים בפיקוח. בהעדר פיקוח יעיל ומקיף מגוון הפעילויות הנעשות במזון, החל בייצורו וכלה במכירתו, נותר למעשה פרוץ. "זהו אבסורד שדווקא הפיקוח על המזון, מוצר הצריכה הבסיסי ביותר, הנוגע לבריאותם ולאיכות חייהם של כלל האזרחים, מפוזר בין רשויות רבות", אמר שמחון.
לאחר פרשת רמדיה הכריז השר נווה כי יתמוך בהצעת החוק של שמחון וחן, אולם לאחרונה סיכם נווה עם שר החקלאות, ישראל כץ כי תוקם מועצה מתאמת בין הגופים המקצועים של שני המשרדים. מדובר בגוף לא פורמלי, חסר שיניים, התלוי ברצון הטוב ובשיתוף הפעולה בין פקידי המשרדים. "לצערי הרב החליטו השרים נווה וכץ משיקולים פוליטיים לחלק ביניהם את סמכויות הפיקוח על המזון, בשעה שטובת הציבור מחייבת הקמת רשות אחת", אמר שמחון.
רשות המזון, במידה ותוקם , תהיה גוף סטטוטורי ותפוקח על ידי מבקר המדינה. הרשות תחזיק בסמכויות הפיקוח, הרישוי והענישה, תבטיח את קיומה של תחרות הוגנת, ותמנע הפצת מידע מטעה וזיופים. רשות מזון אחת תאפשר לפקח על המזון מתוך ראייה כוללת וחשיבה ממוקדת. באמצעות ריכוז הסמכויות, המשאבים וכוח האדם תחת גורם אחד, ניתן לייעל את מערכת פיקוח. חשוב מכך, המערכת תהפוך למקצועית יותר, שכן היא תרכז תחתיה את כל גורמי המקצוע המסוגלים לפקח באחריות וביעילות".
בחודשים האחרונים התרחשו בישראל מספר פרשיות הנוגעות לכשלים בפיקוח על המזון, בהן פרשת רמדיה, פרשת איכותם של דגי הבריכות ואיכותם של דגי הים. רק אתמול דנה ועדת הכלכלה בפרשת הבשר המיושן ובכשל הפיקוח על איכותו. היום נחשפה בגל"צ הסכנה הטמונה בטרור במזון.
(ר)
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ שלום שמחון טוען כי שר הבריאות דני נווה ושר החקלאות ישראל כץ מטרפדים הקמת רשות לפיקוח על המזון משיקולים פוליטיים. שמחון הניח, יחד עם ח"כ רשף חן (שינוי) הצעת חוק להקמת רשות לפיקוח על המזון שתרכז את הסמכויות לפיקוח על המזון המפוזרות היום בין 17 רשויות שונות, בהן משרד בריאות, משרד החקלאות, משרד התמ"ת, המשרד לאיכות הסביבה, והרשויות המקומיות.
לדברי שמחון פיזור הסמכויות בין הרשויות השונות גורם לחוסר בהירות, לכפל סמכויות, לבזבוז משאבים, והחמור מכל- לכשלים בפיקוח. בהעדר פיקוח יעיל ומקיף מגוון הפעילויות הנעשות במזון, החל בייצורו וכלה במכירתו, נותר למעשה פרוץ. "זהו אבסורד שדווקא הפיקוח על המזון, מוצר הצריכה הבסיסי ביותר, הנוגע לבריאותם ולאיכות חייהם של כלל האזרחים, מפוזר בין רשויות רבות", אמר שמחון.
לאחר פרשת רמדיה הכריז השר נווה כי יתמוך בהצעת החוק של שמחון וחן, אולם לאחרונה סיכם נווה עם שר החקלאות, ישראל כץ כי תוקם מועצה מתאמת בין הגופים המקצועים של שני המשרדים. מדובר בגוף לא פורמלי, חסר שיניים, התלוי ברצון הטוב ובשיתוף הפעולה בין פקידי המשרדים. "לצערי הרב החליטו השרים נווה וכץ משיקולים פוליטיים לחלק ביניהם את סמכויות הפיקוח על המזון, בשעה שטובת הציבור מחייבת הקמת רשות אחת", אמר שמחון.
רשות המזון, במידה ותוקם , תהיה גוף סטטוטורי ותפוקח על ידי מבקר המדינה. הרשות תחזיק בסמכויות הפיקוח, הרישוי והענישה, תבטיח את קיומה של תחרות הוגנת, ותמנע הפצת מידע מטעה וזיופים. רשות מזון אחת תאפשר לפקח על המזון מתוך ראייה כוללת וחשיבה ממוקדת. באמצעות ריכוז הסמכויות, המשאבים וכוח האדם תחת גורם אחד, ניתן לייעל את מערכת פיקוח. חשוב מכך, המערכת תהפוך למקצועית יותר, שכן היא תרכז תחתיה את כל גורמי המקצוע המסוגלים לפקח באחריות וביעילות".
בחודשים האחרונים התרחשו בישראל מספר פרשיות הנוגעות לכשלים בפיקוח על המזון, בהן פרשת רמדיה, פרשת איכותם של דגי הבריכות ואיכותם של דגי הים. רק אתמול דנה ועדת הכלכלה בפרשת הבשר המיושן ובכשל הפיקוח על איכותו. היום נחשפה בגל"צ הסכנה הטמונה בטרור במזון.
(ר)