לדבריו כוונתו למעצרים מנהליים המופעלים כנגד אזרחים ישראליים ולא כאלו המופעלים כנגד מחבלים בשטחי הרש"פ עליהם החול הישראלי אינו חל. דוגמא למעצר מנהלי ולשימוש הרע שנעשה בו גם אם בסמכות לכאורה חוקית, הוא מעצרו המנהלי של נועם פדרמן אומר שפטל.

שר הבטחון שאול מופז החתום על הצו העוצר במעצר מנהלי את פדרמן אמר גם כי ל"מרגל כמו ואנונו יש זכויות". "זהו אחד המשפטים המבישים ביותר שיצאו מפי שר בטחון במדינת ישראל", אומר שפטל ומוסיף כי ואנונו הוא "בוגד, יודוקוויזלינג מרגל אטום שנדון ל 18 שנים, תקופת מאסר מהארוכות שאי פעם יהודינדון בהם במדינת ישראל בגלל עבירת בטחון, משומד,מלא משטמה ושנאת ישראל שלא הותיר את רגשותיו לתיאוריה אלא בגד בפועל במדינת ישראל ומסר לאויב מידע רגיש מאין כמותו".

אני מתנגד באופן עקרוני לשימוש במעצר מנהלי לגבי אזרח ישראלי אבל אם עושים בו שימוש אין מי שראוי יותר להיות עצור במעצר מנהלי כמו ואנונו. "אם כנגד אדם כזה לא מפעילים סמכות חוקית בה משתמשים ממש בימים אלה זה הפקרות מוחלטת", אומר שפטל.

לדבריו שר בטחון מוסמך עפ"י החוק להחליט על מעצר מנהלי אך הענין נתון לביקורת שיפוטית, ומאחר שבית המשפט העליון "דמותו כמות שהיא", ספק רב אם יפעיל ביקורת שיפוטית אמיתית בסוגיה זו. יתירה מכך הוא יכול לתת גושפנקה למצב הנורא לפיו נועם פדרמן יישאר במעצר ואילו ואנונו, גם אם יוחלט לעוצרו, ישוחרר על ידו.

שפטל ציין כי יש בכוחו של הציבור להשפיע על הליך מעצרו של מישהו על ידי עתירה לבג"ץ בדרישה לעצור את ואנונו או להבדיל לדרוש לשחרר את פדרמן. כל אחד יכול לשמש צד להליך משפטי שיבחן את חוקיות המעצר או של העדרו.

עוד אומר שפטל כי נכונותו של בית המשפט העליון לדון בנושא גדר ההפרדה מהווה התערבות בוטה של הרשות השופטת בסמכות רשות מחוקקת ומבצעת. לדבריו אין לבית המשפט יתרון יחסי על פני ממשלה כנסת צבא בהכרעה בשאלה היכן תעבור גדר ומהם השיקולים להקימה. יתירה מכך יש בכך פגיעה בדמוקרטיה משום שנבחרי ציבור המכריעים בסוגיה מתוקף מעמדם כמחוקקים ומבצעים ניתנים לסילוק בבחירות, בניגוד למעמדו של בית המשפט.

למעשה הענין אינו קשור להכרעה שיפוטית ובכך ישראל גולשת למסכת שלמה של הטעיות ופסיקה שאין לה אח ורע בעולם אומר שפטל. דוגמא לחוסר התערבות הוא מציין את חוסר נכונותו של בית המשפט העליון לפסוק במה שנראה כשערוריה נוראה של אחזקת מאות אנשים בתת תנאים בלי משפט בלי עורכי דין במחנה המעצר בגואנטנמו. "איש אינו מעלה על דעתו שבענינים אלו יפסוק בית המשפט העליון של ארה"ב".

לדבריו ניתן לשנות את "טירוף המערכות " ששורר בארץ בנושא בית המשפט על ידי חקיקת חוק יסוד "חוק יסוד הפרדת רשויות". לדבריו אין לבית המשפט העליון לפסוק בניגוד לחוקי יסוד ולכן יש לחוקק חוק יסוד שיקבע את סמכויות בתי המשפט ויגדר לבג"ץ במה מוסמך לעסוק ובה לא. מעולם לא צבר בית המשפט העליון עוצמה כפי שיש בידיו כיום ומעולם לא היה מעמדו רעוע כפי שהוא כיום אומר שפטל ומציין עוד כי מעולם לא זכה בית המשפט לחוסר אמונם של אחוזים רבים כל כך בציבור.

יש לדבריו להחזיר את הבג"ץ לפעול כפי שפעל עד סוף שנות השבעים, כבית משפט מאופק הפועל כפי שבית משפט במדינה דמוקרטית צריך לפעול עם ידיעת גבולות וסמכויות.

מאז שברק נכנס לבית המשפט העליון נפרצו גבולותיו ועתה אין ברירה אלא להחזיר את בית המשפט העליון של מדינת ישראל למימדיו הטבעיים והראויים, כפי שהיה בקום המדינה ואז ישוב ליהנות מאמון כל שכבות הציבור במדינת ישראל.