שאלה זו התעוררה לאחר שמריה אלטמן רצתה לתבוע את ממשלת אוסטריה עבור ציורים בשווי 150 מיליון דולר שהנאצים גנבו מקרובי משפחתה. אלו ציורים שהוזמנו במיוחד מצייר אוסטרי מפורסם, נגזלו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השניה והגיעו בסיומה לגלריה באוסטריה.

ממשלת אוסטריה, מגובה על ידי ממשל בוש טוענת שתביעה זו תפר את בחסינות הריבונית שלה ותאיים על היחסים הדיפלומטיים שבין ארצות הברית ומדינות רבות אחרות.

על מנת לקבוע האם ישנה אפשרות לתבוע ממשלה זרה בבית משפט אמריקני השופטים יצטרכו להכריע בין שני טיעונים. האחד טוען שלכל מדינה זרה ישנה חסינות בפני תביעות בבתי משפט אמריקניים ואין אפשרות לתבוע אותה על מעשים הנעשים בגבולותיה. הטיעון השני שהתפתח לאחר מלחמת העולם הראשונה ונכתב בספר החוקים האמריקני בשנת 76' טוען שישנם מקרים יוצאי דופן בהם חסינות זו אינה קיימת. בנושא המסחר, לדוגמא, אין חסינות למדינות זרות והן יכולות להישפט על עבירות שעשו במהלך מסחר שקיימו בבתי משפט בארצות הברית. אם הטיעון השני יכריע, תהיה אפשרות לתבוע את ממשלת אוסטריה.

ממשלת אוסטריה טוענת שכל זמן שהחוק שנחקק בשנת 76' לא יחול רטרואקטיבית, אין לאלטמן שום אפשרות לתבוע אותם.

עורכי הדין המייצגים את ממשלת אוסטריה ואת ממשל בוש טענו בפני בית המשפט האמריקני העליון שאם יוחלט שהחוק יחול רטרואקטיבית הדבר יפגע בהגינות כלפי מדינות זרות מכיוון שכתוצאה משינוי זה ישתנו ההשלכות המשפטיות של מעשים שנעשו על ידי המדינות במשך עשורים שלמים.

תביעה זו הינה משמעותית לא רק בשל ההשלכות שלה על מדיניות החוץ של ארצות הברית אלא גם, ואולי בעיקר בשל המטען הרגשי שעומד מאחוריה.
אלטמן ציינה שלאחר 65 שנים, תביעה זו ממשלת אוסטריה להחזיר את הרכוש המשפחתי הגזול היא פשוט עניין של הגינות כלפי משפחתה הנגזלת ושל עשיית צדק. (א"ו)