שופטי בג"ץ קבעו כי הצו לפינוי המאחזים מתבסס על החלטת ממשלה שהתקבלה עוד בתקופת ברק, וכי בית המשפט אינו מוסמך לבטל החלטות מדיניות. כתבינו חגי הוברמן ואפי מאיר דיווחו כי מדובר במאחזים גינות אריה וטל בנימין, שליד עפרה, גבעת הרואה מול עלי, גבעה 725, גבעת הרווקים וחוות שקד שליד יצהר, חזון דוד ליד קריית ארבע, בת עין מערב מערב, וחלק מחוות מעון בהר חברון.
עו"ד נדב העצני, פרקליטם של אנשי חזון דוד, מאחז ליד קריית ארבע, הודיע כי יבקש דיון מחודש בסוגיה, והפעם בהרכב מורחב של שופטים. פרקליטות המדינה התחייבה לעכב את פינוי המאחז עד שיתקיים דיון בבקשתו.
בראיון ליומן ערוץ 7 אמר העצני: "לאחר שקראתי קריאה ראשונית את פסק דינה של השופטת דורנר ואת ההוספות של השופטת פרוקצ'ה אני חושש שבית המשפט העליון הפסיד". לדבריו, עיון בהחלטה מעלה כי פסק הדין הזה אינו "מהמעמיקים שהוציא בית המשפט העליון ולא מהמעמיקים שהוציאה דורנר". חלקים נרחבים בהחלטה כלל אינם משיבים על הטענות כבדות המשקל שנטענו. יתר על כן: כאמור, השופטים התעלמו מטענות שהעלו העותרים ושהמדינה לא הכחישה, ובמקרים מסוימים אף קבעו בניגוד למה שהם בעצמם קבעו בעבר. בדבריו טען העצני כי מדובר בין היתר באפליה בוטה בין יחסה של המדינה להפרות חוק, בתחום הבנייה, למשל, של ערבים ביש"ע, לעומת היחס שנקטו השופטות למה שנטען כהפרת חוק של יהודים ביש"ע.
עוד אמר העצני כי אם בקשתו לדיון נוסף לא תיענה או שבתום דיון נוסף ידחו את העתירה "כבר תהיה סלולה הדרך לאבדון".
הוא ציין כי השאלה המרכזית שהופנתה לבית המשפט היא האם ראש הממשלה ושר הביטחון יכולים לחתום על החלטה להורות לאלוף פיקוד מרכז, הריבון המשפטי ביו"ש, לבצע דבר שלא ניתן לו גיבוי באמצעות החלטת ממשלה, כמו כן האם מותר לו לבצע מעשה הסותר את החקיקה המקומית, את החקיקה המנהלית הישראלית וגם את חקיקתו של בית הדין הבינלאומי.
"על כך הייתה לנו השגה באופן בסיסי", אמר העצני, והוסיף כי אי אפשר לפגוע בזכויות יסוד ובשוויון.
לפיכך יש לומר כי מדובר באפליה בוטה של אוכלוסייה יהודית למול ערבית. הצגנו בפני בית המשפט את המקרה של בית ערבי העומד על שטחה של קריית ארבע. צו הריסה הוצא נגדו והוא לא בוצע. ראש הממשלה ושר הביטחון אינם יכולים לומר כי מדובר בשלטון החוק בשעה שהפרת חוק ערבית מקבילה אינה זוכה לטיפול.
עו"ד נדב העצני, פרקליטם של אנשי חזון דוד, מאחז ליד קריית ארבע, הודיע כי יבקש דיון מחודש בסוגיה, והפעם בהרכב מורחב של שופטים. פרקליטות המדינה התחייבה לעכב את פינוי המאחז עד שיתקיים דיון בבקשתו.
בראיון ליומן ערוץ 7 אמר העצני: "לאחר שקראתי קריאה ראשונית את פסק דינה של השופטת דורנר ואת ההוספות של השופטת פרוקצ'ה אני חושש שבית המשפט העליון הפסיד". לדבריו, עיון בהחלטה מעלה כי פסק הדין הזה אינו "מהמעמיקים שהוציא בית המשפט העליון ולא מהמעמיקים שהוציאה דורנר". חלקים נרחבים בהחלטה כלל אינם משיבים על הטענות כבדות המשקל שנטענו. יתר על כן: כאמור, השופטים התעלמו מטענות שהעלו העותרים ושהמדינה לא הכחישה, ובמקרים מסוימים אף קבעו בניגוד למה שהם בעצמם קבעו בעבר. בדבריו טען העצני כי מדובר בין היתר באפליה בוטה בין יחסה של המדינה להפרות חוק, בתחום הבנייה, למשל, של ערבים ביש"ע, לעומת היחס שנקטו השופטות למה שנטען כהפרת חוק של יהודים ביש"ע.
עוד אמר העצני כי אם בקשתו לדיון נוסף לא תיענה או שבתום דיון נוסף ידחו את העתירה "כבר תהיה סלולה הדרך לאבדון".
הוא ציין כי השאלה המרכזית שהופנתה לבית המשפט היא האם ראש הממשלה ושר הביטחון יכולים לחתום על החלטה להורות לאלוף פיקוד מרכז, הריבון המשפטי ביו"ש, לבצע דבר שלא ניתן לו גיבוי באמצעות החלטת ממשלה, כמו כן האם מותר לו לבצע מעשה הסותר את החקיקה המקומית, את החקיקה המנהלית הישראלית וגם את חקיקתו של בית הדין הבינלאומי.
"על כך הייתה לנו השגה באופן בסיסי", אמר העצני, והוסיף כי אי אפשר לפגוע בזכויות יסוד ובשוויון.
לפיכך יש לומר כי מדובר באפליה בוטה של אוכלוסייה יהודית למול ערבית. הצגנו בפני בית המשפט את המקרה של בית ערבי העומד על שטחה של קריית ארבע. צו הריסה הוצא נגדו והוא לא בוצע. ראש הממשלה ושר הביטחון אינם יכולים לומר כי מדובר בשלטון החוק בשעה שהפרת חוק ערבית מקבילה אינה זוכה לטיפול.