בנאומו הודה הרמטכ"ל רא"ל משה יעלון למארגני ערב ההצדעה "על ההזדמנות שמצאתם גם בימים אלו להביע הוקרה והערכה לנו, הניצבים אתכם שכם אל שכם בחזית הלחימה.

בנאומו עסק הרמטכ"ל במלחמת אוסלו ובכוונותיהם של המחבלים: "במלחמה זו שואף האויב להפוך את הארץ כולה לחזית. אתם, מתיישבי יש"ע ובקעת הירדן, הייתם לכל אורך התקופה בקו החזית. יום יום, שעה שעה, בדרך אל העבודה וממנה, בבית, בחיק המשפחה, בדרך אל בית הספר וממנו, בכל אותם רגעים קטנים, המצטרפים יחד אל מסכת של שגרת החיים. נחישותכם והחלטתם האמיצה לקיים על אף הכל שגרת חיים של בניין ומעש, של יצירה וחינוך, של חיי קהילה וחברה, מסכת של גבורה יומיומית, שגיבוריה הם אמהות ואבות, ילדים ומבוגרים, הן מקור השראה לכולנו.

נושא נוסף שעלה בנאומו היה הוויכוח הציבורי פוליטי. רא"ל יעלון הזהיר מפני סרבנות מכל צד שהוא בקשת הפוליטית. "צה"ל מוצא ועתיד למצוא את עצמו עוד יותר בלבו של הוויכוח הציבורי בסוגיות המרכזיות שאתן מתמודדת המדינה. דווקא בעידן של ויכוח ציבורי ההולך ומחריף, שומה על כולנו, כל אזרחי המדינה, להקפיד להוציא את צה"ל, מפקדיו וחייליו, מהוויכוח. אסור שהלוחמים והלוחמות יחושו ספק, ולו קל שבקלים, בהצדקת חובתם למלא את המשימה, כל משימה, המוטלת עליהם. כדור השלג המסוכן הזה, המכונה "סרבנות", מכל צד שהוא בקשת הפוליטית, עלול לגדול ולתפוס תאוצה מסוכנת במדרון חלקלק, וסופו עלול להיות הרה גורל.

עוד אמר יעלון כי על הציבור לבחון את דרכו, האם היא "אנרכיה, שבה כל חייל וכל קצין יבחר לעצמו את המשימות הראויות בעיניו ויסרב לאלה הנוגדות את מצפונו".

"לחלופין", אמר הרמטכ"ל, יכול כל אחד מאתנו להתעשת, ולהפנות את מחאתו הפוליטית הלגיטימית למגרש הפוליטי בלבד, תוך כדי מתיחת קו הפרדה ברור בין המגרש הזה למגרש הצבאי. שאלות מצפוניות והתחבטויות מוסריות הן לגיטימיות, וטוב שקיימות. אלו - ראוי שיישאלו וראוי שילובנו, אך רק כל זמן שלא נתקבלה החלטה".

"מרגע שהחלטה התקבלה והפקודה ניתנה חייב כל חייל וכל מפקד לשים את השאלות בצד ולפעול ללא ערעור למילוי המשימה. זו הדרך היחידה לקיים צבא, המהווה עמוד שדרה ביטחוני אמיתי לכל העם. כל זאת לטובת קיומה של המדינה". (ר)