המוחים חילקו לבאי הכנס מכתב גלוי, הממוען לשר הביטחון, ובו האשמות כלפיו בנוגע להתנהלותו בנושא פולארד. לדבריהם, בטקס החזרת השבויים, אף על פי שהזכיר מופז אפילו את עזאם עזאם, את שמו של פולארד הוא השמיט. פעילי המטה מתכוונים גם לקיים במוצאי שבת משמרת מחאה מול ביתו של השר בכוכב יאיר בדרישה ממנו לפעול להשיב את יהונתן מיד.
יצוין כי מופז עתיד לנסוע לארה"ב בתחילת השבוע הבא.
במכתב אל מופז כותב מטה המאבק:
"דווקא היום, בשעה שאנו מצדיעים לצה"ל, ואומרים תודה למי שמוסרים את נפשם יום יום בשמירה על ביטחוננו... דווקא היום אנו רואים צורך להשמיע בפניך את זעקתו של יהונתן פולארד, המשלם מחיר כבד יום יום, כבר למעלה מ 18 שנה, בשל העובדה שפעל למען ביטחון ישראל.
ברצוננו להביע בפניך את הזעזוע והבושה שחשנו כאשר בטקס החזרת השבויים, שנערך לפני שבועות אחדים 'שכחת' להזכיר את שמו של יהונתן. בנאומך אמרת כי 'תם אך לא נשלם' תהליך החזרת השבויים, מכיוון שרון ארד, זכריה באומל, יהודה כץ, צבי פלדמן, גיא חבר ועזאם עזאם טרם שבו הביתה. כבוד השר, גם אם ממשלת ישראל, ואתה כאחד מראשיה, חוששים להזכיר את שמו של יהונתן בקול רם פן תיתפסו 'חס וחלילה' כמי שגורלו של סוכן ישראלי עומד לנגד עיניהם, האם היה נחוץ לקרוא את שמות כל שאר השבויים והנעדרים, כולל עזאם עזאם, ולא להסתפק באמירה כללית על "השבויים והנעדרים"? אין לנו ספק כי גם אתה מודע לנזק החמור שגרמה השמטת שמו של יהונתן באותו מעמד. התקשורת העולמית הגיבה על השמטה זו, וברור לכל שגם בבית הלבן היא נרשמה.
כבוד השר, השמטת שמו של יהונתן בטקס החזרת השבויים לא הייתה מקרה יחיד מסוגו. קדמה לה "שכחת" העצומה למען שחרורו של פולארד, עצומה שעליה חתמו 112 ח"כים ושראש הממשלה היה אמור למוסרה לנשיא ארה"ב.
קדמו לה מקרים רבים נוספים שבהם הבהירה מדינת ישראל בהתנהגותה ובהתנהלותה למעלה מכל ספק כי עניין שחרורו של יהונתן איננו מונח על שולחנה והיא איננה באמת מעוניינת בו.
כעת, כאשר בשבוע הבא אתה צפוי לטוס לפגישות מדניות בארה"ב, אנו פונים אליך בקריאה: שאול, אל תבגוד ביהונתן. עשה כל שביכולתך כדי להביא לשחרורו, ובעז"ה יהונתן יחזור אתך בטיסתך חזרה לארץ".
יצוין כי מופז עתיד לנסוע לארה"ב בתחילת השבוע הבא.
במכתב אל מופז כותב מטה המאבק:
"דווקא היום, בשעה שאנו מצדיעים לצה"ל, ואומרים תודה למי שמוסרים את נפשם יום יום בשמירה על ביטחוננו... דווקא היום אנו רואים צורך להשמיע בפניך את זעקתו של יהונתן פולארד, המשלם מחיר כבד יום יום, כבר למעלה מ 18 שנה, בשל העובדה שפעל למען ביטחון ישראל.
ברצוננו להביע בפניך את הזעזוע והבושה שחשנו כאשר בטקס החזרת השבויים, שנערך לפני שבועות אחדים 'שכחת' להזכיר את שמו של יהונתן. בנאומך אמרת כי 'תם אך לא נשלם' תהליך החזרת השבויים, מכיוון שרון ארד, זכריה באומל, יהודה כץ, צבי פלדמן, גיא חבר ועזאם עזאם טרם שבו הביתה. כבוד השר, גם אם ממשלת ישראל, ואתה כאחד מראשיה, חוששים להזכיר את שמו של יהונתן בקול רם פן תיתפסו 'חס וחלילה' כמי שגורלו של סוכן ישראלי עומד לנגד עיניהם, האם היה נחוץ לקרוא את שמות כל שאר השבויים והנעדרים, כולל עזאם עזאם, ולא להסתפק באמירה כללית על "השבויים והנעדרים"? אין לנו ספק כי גם אתה מודע לנזק החמור שגרמה השמטת שמו של יהונתן באותו מעמד. התקשורת העולמית הגיבה על השמטה זו, וברור לכל שגם בבית הלבן היא נרשמה.
כבוד השר, השמטת שמו של יהונתן בטקס החזרת השבויים לא הייתה מקרה יחיד מסוגו. קדמה לה "שכחת" העצומה למען שחרורו של פולארד, עצומה שעליה חתמו 112 ח"כים ושראש הממשלה היה אמור למוסרה לנשיא ארה"ב.
קדמו לה מקרים רבים נוספים שבהם הבהירה מדינת ישראל בהתנהגותה ובהתנהלותה למעלה מכל ספק כי עניין שחרורו של יהונתן איננו מונח על שולחנה והיא איננה באמת מעוניינת בו.
כעת, כאשר בשבוע הבא אתה צפוי לטוס לפגישות מדניות בארה"ב, אנו פונים אליך בקריאה: שאול, אל תבגוד ביהונתן. עשה כל שביכולתך כדי להביא לשחרורו, ובעז"ה יהונתן יחזור אתך בטיסתך חזרה לארץ".