עונש המקסימלי הקבוע בחוק הוא 3 שנות מאסר. ח"כ פינס ציין כי מצא לנכון להגדיל את עונש המינימום בכדי ליצור הרתעה ולמנוע מצב של זילות עבירת גרימת המוות ברשלנות. הצעת החוק תובא לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
עו"ד גלעד שי, נציג לשכת עורכי הדין, טען כי הצעת החוק מהווה התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט וכי העלאת רף הענישה ל- 6 חודשים עלולה לעודד שופטים לזכות נאשמים.
בישיבה התעורר ויכוח האם בהגדלת עונש המינימום יש משום הרתעה. ח"כ גלעד אדרן יו"ר ועדת המשנה לתאונות דרכים, ציין כי על פי מחקרים שהגיעו לידיו, אדם פועל "במרווח סיכון", ולוקח בחשבון, אפילו בתת מודע, מה העונש הצפוי להיות מוטל עליו. לעומתו סברה נציגת משרד המשפטים, תמר בורנשטיין, כי בהגדלת עונש המינימום יש משום קביעה של המחוקק מהו הגמול הראוי על לקיחת חיי אדם.
פקד רנית עזריה, קצינת מדור תביעות במחלקת התנועה במשטרה, אמרה כי החקיקה מהווה מסר לבתי המשפט. לדבריה ב- 70% מהמקרים בתי המשפט ממילא גוזרים עונשים גבוהים מששה חודשי מאסר, אך ב- 19% מהמקרים נקבע עונש על תקופה הפחותה מ- 6 חודשים וב- 11% לא נקבע כלל מאסר בפועל, שכן העונש מומר בעבודות שירות.
ח"כ דוד טל דרש לקבוע את עונש המינימום על 9 חודשי מאסר בכדי "לקבוע נורמות אחרות לקדושת חיי אדם. לא יתכן שחיי אדם שווים רק חצי שנת מאסר". הסתייגותו לא התקבלה, לנוכח עמדת משרד המשפטים כי כל עונש מינימלי מעל 6 חודשים לא יוכל להיות מומר בעבודות שירות.
ח"כ גלעד ארדן ציין בישיבה כי הניח הצעת חוק הקובעת עונשי מאסר מינימליים על נהגים המעורבים בתאונות פגע וברח. על פי הצעתו יקבע עונש של 3 שנות מאסר לנהג שברח ממקום התאונה, ו-7 שנות מאסר אם ברח ממקום התאונה, על אף שידע כי בתאונה נפגע אדם. (ש)
עו"ד גלעד שי, נציג לשכת עורכי הדין, טען כי הצעת החוק מהווה התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט וכי העלאת רף הענישה ל- 6 חודשים עלולה לעודד שופטים לזכות נאשמים.
בישיבה התעורר ויכוח האם בהגדלת עונש המינימום יש משום הרתעה. ח"כ גלעד אדרן יו"ר ועדת המשנה לתאונות דרכים, ציין כי על פי מחקרים שהגיעו לידיו, אדם פועל "במרווח סיכון", ולוקח בחשבון, אפילו בתת מודע, מה העונש הצפוי להיות מוטל עליו. לעומתו סברה נציגת משרד המשפטים, תמר בורנשטיין, כי בהגדלת עונש המינימום יש משום קביעה של המחוקק מהו הגמול הראוי על לקיחת חיי אדם.
פקד רנית עזריה, קצינת מדור תביעות במחלקת התנועה במשטרה, אמרה כי החקיקה מהווה מסר לבתי המשפט. לדבריה ב- 70% מהמקרים בתי המשפט ממילא גוזרים עונשים גבוהים מששה חודשי מאסר, אך ב- 19% מהמקרים נקבע עונש על תקופה הפחותה מ- 6 חודשים וב- 11% לא נקבע כלל מאסר בפועל, שכן העונש מומר בעבודות שירות.
ח"כ דוד טל דרש לקבוע את עונש המינימום על 9 חודשי מאסר בכדי "לקבוע נורמות אחרות לקדושת חיי אדם. לא יתכן שחיי אדם שווים רק חצי שנת מאסר". הסתייגותו לא התקבלה, לנוכח עמדת משרד המשפטים כי כל עונש מינימלי מעל 6 חודשים לא יוכל להיות מומר בעבודות שירות.
ח"כ גלעד ארדן ציין בישיבה כי הניח הצעת חוק הקובעת עונשי מאסר מינימליים על נהגים המעורבים בתאונות פגע וברח. על פי הצעתו יקבע עונש של 3 שנות מאסר לנהג שברח ממקום התאונה, ו-7 שנות מאסר אם ברח ממקום התאונה, על אף שידע כי בתאונה נפגע אדם. (ש)