הרב עמאר אמר את הדברים בקשר להחלטתה של ועדת החינוך להתיר את פיטום האווזים למשך חצי שנה נוספת ואחר כך לאסור אותו.
הרב ציין כי בהונגריה ובסביבותיה נהגו בעבר לפטם אווזים. "באותם ימים", הסביר "הפיטום היה ידני. היו מכינים גלולות של אוכל מדייסה, מעין כדורים, והיו תופסים את האווזים ומאכילים אותם. בכל בית החזיקו שניים שלושה אווזים מפוטמים".
הראשון לציון הוסיף כי בצעירותו עבד כמפקח כשרות במפעל אווזים בשלומי. באותה תקופה סיפר כי החלו לפטם אווזים בעזרת מכונות ידניות. "החדירו צינור ארוך, כ 30 ס"מ אורכו, לתוך הוושט של האווז, וגלגלו תירס מבושל. לאחר מכן המציאו מכונה חשמלית פשוטה, המונעת טורח אך מרבה צער. האווזים הואכלו בחצי דקה, במקום בתוך 10 דקות. שלש או ארבע פעמים האכילו אותם כ 300 עד 400 גרם תירס". הרב עמאר הוסיף כי תהליך הפיטום כרוך בצער בעלי חיים ובבעיות כשרות קשות, וזאת מפני שלעיתים במהלך הפיטום האווז מת, ובמקרה כזה מדובר בטריפה. "כל מי ששומר נפשו בענייני כשרות אינו מביא בשר אווזים מפוטמים לפיו", אמר הרב. לדבריו, בעת כהונתו כרב בתל אביב לא התיר כבד אווז או בשר אווזים לפסיקת כשרות מהדרין.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ועדת החינוך בהחלטותיה קובעת כי "יש להגיע להפסקה מוחלטת של פיטום אווזים בישראל, וזאת גם אם תיקבענה תקנות חדשות שתפחתנה את ההתעללות באווזים ואת הסבל הנגרם להם. מטרת החוק היא הגנה על בעלי חיים.
במקביל קוראת הוועדה לשר למנות לאלתר ועדה נוספת שתקבע כיצד תבוצע הסבה מקצועית ומתן תעסוקה ופרנסה ופיצוי הולם לחקלאים המתפרנסים כיום מענף פיטום האווזים.
הוועדה מאשרת הארכתן של התקנות בחצי שנה בלבד, עד ליום 10.9.04, והיא מצפה כי כבר בתקופה הזאת תהיה הקלה בסבל הנגרם לאווזים בעקבות ההלעטה והפיטום".
במהלך הדיון הציע יו"ר הוועדה אילן שלגי כי חבריה ייצאו לביקור בחווה לפיטום אווזים. בהחלטות הוועדה סוכם כי תהיה יוזמת חקיקה לביטול מוחלט של כל אפשרות להלעטת האווזים ולפיטומם.
הרב ציין כי בהונגריה ובסביבותיה נהגו בעבר לפטם אווזים. "באותם ימים", הסביר "הפיטום היה ידני. היו מכינים גלולות של אוכל מדייסה, מעין כדורים, והיו תופסים את האווזים ומאכילים אותם. בכל בית החזיקו שניים שלושה אווזים מפוטמים".
הראשון לציון הוסיף כי בצעירותו עבד כמפקח כשרות במפעל אווזים בשלומי. באותה תקופה סיפר כי החלו לפטם אווזים בעזרת מכונות ידניות. "החדירו צינור ארוך, כ 30 ס"מ אורכו, לתוך הוושט של האווז, וגלגלו תירס מבושל. לאחר מכן המציאו מכונה חשמלית פשוטה, המונעת טורח אך מרבה צער. האווזים הואכלו בחצי דקה, במקום בתוך 10 דקות. שלש או ארבע פעמים האכילו אותם כ 300 עד 400 גרם תירס". הרב עמאר הוסיף כי תהליך הפיטום כרוך בצער בעלי חיים ובבעיות כשרות קשות, וזאת מפני שלעיתים במהלך הפיטום האווז מת, ובמקרה כזה מדובר בטריפה. "כל מי ששומר נפשו בענייני כשרות אינו מביא בשר אווזים מפוטמים לפיו", אמר הרב. לדבריו, בעת כהונתו כרב בתל אביב לא התיר כבד אווז או בשר אווזים לפסיקת כשרות מהדרין.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ועדת החינוך בהחלטותיה קובעת כי "יש להגיע להפסקה מוחלטת של פיטום אווזים בישראל, וזאת גם אם תיקבענה תקנות חדשות שתפחתנה את ההתעללות באווזים ואת הסבל הנגרם להם. מטרת החוק היא הגנה על בעלי חיים.
במקביל קוראת הוועדה לשר למנות לאלתר ועדה נוספת שתקבע כיצד תבוצע הסבה מקצועית ומתן תעסוקה ופרנסה ופיצוי הולם לחקלאים המתפרנסים כיום מענף פיטום האווזים.
הוועדה מאשרת הארכתן של התקנות בחצי שנה בלבד, עד ליום 10.9.04, והיא מצפה כי כבר בתקופה הזאת תהיה הקלה בסבל הנגרם לאווזים בעקבות ההלעטה והפיטום".
במהלך הדיון הציע יו"ר הוועדה אילן שלגי כי חבריה ייצאו לביקור בחווה לפיטום אווזים. בהחלטות הוועדה סוכם כי תהיה יוזמת חקיקה לביטול מוחלט של כל אפשרות להלעטת האווזים ולפיטומם.